גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף קד.
גמרא מלתא אגב אורחי' קמ"ל וכו' עיין במהרש"א בתוס' ד"ה לשמעינן שהקשה על הג"א הא גם בשמעתין נמי מסיק כמו בזבחים ולענ"ד נראה דכוונת הג"א דלפי גירסא שלפנינו בסוגיין מלתא אגב אורחי' קמ"ל משמע דלפי האמת אין חילוק לדינא בין גמי לצילצול אלא דאגב אורחי' קמ"ל גם דבר זה דגמי מסי אבל לפי הגירסא דזבחים הא קמ"ל דגמי מסי משמע דעיקר הא אתי לאשמעינן דגמי מסי ואסור לכרכו בשבת משמע אבל בגד מותר דכיון דעיקר הא אתי לאשמעינן ודאי משום דינא אתי לאשמעינן ולא משום רפואה ונ"ל שזהו כוונת הב"ח בהג"ה שהובא בגליון הש"ס דרש"י בזבחים ס"ל בפשיטות דבגד מותר גם במדינה ואי הוי אשמעינן צילצול הוי עיקרו משום מקדש דמותר וכולה מסכת מאיסור שבת מיירי ועיקר משום שבת נקט לכן הוצרך לומר גמי משום שבת לכן מחק תיבת מלתא ואפשר דבמה שחסר האריך הב"ח עוד לבאר היטב החילוק בין מלתא אגב אורחיה ובין אגב אורחי' לחוד וחבל על דאבדין אבל כוונתו נראה כמ"ש ודו"ק:
שם):
ואי דלא מבטל ליה קא הויא חציצה וכו'. הקשה מהרש"א דא"כ הדרן קושיא לדוכתה ע"ש ולענ"ד אפשר לומר דדוקא מידי דאין דרכו לבטלו מותר אבל מידי דדרכו לבטל אפילו אינו מבטל אסור לכן מלח אסור במדינה אפילו אינו מבטל דדרכו לבטל ודו"ק. ועיין בס' תוספות שבת ס"ס שי"ג: