גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף צח:
ד"ה נימא וכו' א"נ יש לחלק וכו'. עיין במהרש"א עד ק"ק הא דפריך והא לא נח וכו' דהכא איירי דאמר כ"מ וכו' כצ"ל. וצ"ל לפי דברי התוס' דלקמן דהא דבעי למימר בפרק הזורק דסבר ר"י קלוטה כמו שהונחה הוא לאו דוקא ור"ל דפחות מג' כארעא סמיכתא ע"ש ודו"ק:
שם ד"ה ניחוש וכו' ועוד נראה וכו'. וצ"ל שגם לאביי כאן בכרמלית פשיטא דשרי כמו לרבא ודו"ק:
שם ד"ה אי דלית וכו' ה"מ למיפרך וכו'. עיין במהרש"א עד ומיהו קצת יש לגמגם וכו' ולענ"ד כוונת התוס' דה"מ למיפרך אי בכלים הנשברים אפילו בעליון לשתמש בכולו ואי בשאינם נשברים גם בתחתון לא לשתמש ודו"ק: