אור ברסלב
גנזי יוסף עירובין › דף ע.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

עירובין · דף ע.

דף סח:

רש"י ד"ה תדע דרישא דהוה וכו' כצ"ל:

שם תוס' ד"ה בעא מיני' וכו' לא שמיע לי' וכו'. עיין במהרש"א ותמהני דא"כ כשפשט לו צריך לבטל לכל או"א הו"ל לאותיבי' מההיא ברייתא ולא הי' יכול לשנויי דהוי ומית לכן הוצרכו לומר דלא ידע לה כלל. ומ"ש התוס' ומשמע התם וכו' ר"ל דמ"מ הגמרא דידעי מינה לא אותיבו מינה לרבה דידעי דאתיא כר"א ואח"כ כתבו וא"ל שגם אביי ידע לה וידע ג"כ דאתיא כר"א דא"כ מה פריך מברייתא דבסמוך לוקמי ג"כ כר"א אע"כ דאביי לא ידע לה כלל ולא ניחא לי' לאוקמא סתמא דברייתא כר"א או לא משמע לי' דזה תלוי בפלוגתא דר"א ורבנן ותלמודא דידעי לה ידעי דאתיא כר"א ולא קשה לא מההיא ברייתא ולא מהך ורבה אפשר לומר דידע לה ומוקי לה כר"א והך דהכא ניחא לי' לשנויי דהוה ומית כדדייק מסיפא דרישא אבל אביי דלא משמע לי' לאוקמא דהוה ומית אלו הוי ידע ברייתא דלעיל ומוקי לה כר"א הו"ל לאוקמא גם הך דהכא כר"א ועיין בריטב"א ודו"ק:

שם ד"ה הב"ע וכו' ובחנם דחק וכו'. עיין במהרש"א ולפי מ"ש התו"ש סי' קע"א ס"ק א' דדוקא הלך מבע"י לק"מ ודו"ק:

שם ד"ה יורש וכו' ואפילו עירב וכו'. כ' מהרש"א ולעיל שכתבו וכו' ע"ש ולא הבינותי דלעיל בד"ה הב"ע לא מצינו שיועיל עירובו אלא כיון שמת אביו והוא יורשו נשאר יחידי ואין מי שיאסר עליו ואין מזה ראי' לומר שיועיל עירובו מאתמול על רשות שירש בשבת וכן מ"ש מהרש"א אח"כ ואפילו בסיפא וכו' ור"ל מאי דאמרינן אימא סיפא וכו' ואי דהוה ומית אמאי לא וע"כ דהך שלא עירב הוא היורש לתירוץ זה לפי מאי דס"ד השתא דאין יורש מבטל ג"כ אין זה ענין דיועיל עירוב דהתם א"צ השתא עירוב כלל ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה