גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף סד:
ד"ה שהולכין וכו'. עיין במהרש"א עד אית לן למימר מספק טפי שבפסח נעשה נראה דר"ל שהי' זמן קצר אחר פסח ואין שכיח שיאפה בזמן קצר כזה אלא דאי תלינן בישראל ע"כ בזמן קצר הזה נעשה דודאי לא עבר בבל יראה וע"כ עשה בזמן קצר הזה שהי' צריך ללחם ולא הי' אפשר לו להכין קודם אבל אי תלינן בעכו"ם מסתמא נעשה בתוך הפסח שלא הי' דחוק עצמו לעשות בזמן קצר הזה כיון שהי' אפשר לו להכין קודם לזה אכן לכאורה ק"ל דא"כ מנ"ל דהולכין אחר רוב עוברי דרכים דלמא הוי ספק עכו"ם ספק ישראל ותלה בעכו"ם דאי דישראל נצטרך לומר שנעשה אחר הפסח והוא לא שכיח אבל באמת לק"מ דבישראל ודאי שכיח שעושה תיכף אחר הפסח שצריך לפת וא"א לו לעשות קודם ולכן אי הוי אמרינן דלא אזלינן אחר רוב עוברי דרכים היינו מתירין מספק ישראל ועשה אחר הפסח כדרכו אלא כיון דאזלינן אחר רוב עוברי דרכים ודעכו"ם הוא ממילא ודאי בפסח נעשה דעכו"ם כיון שיש לו זמן לעשות קודם לכן אינו עושה בזמן ההוא ודו"ק: