אור ברסלב
גנזי יוסף עירובין › דף סג:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

עירובין · דף סג:

דף סג.

תוס' ד"ה מיד וילך וכו' ובמלחמת עי כתיב בפרשה אחרונה וכו'. לא ידעתי אמאי קרי לה פרשה אחרונה שהרי גם פסוק וילך כתיב במלחמת עי אחר פסוק וילן בקפיטל ח' פסוק וילן הוא פסוק ט' ופסוק וילך הוא פסוק י"ג ע"ש:

שם ד"ה כל זמן וכו' לקו וגלה כמפרש רש"י התם. דברי רש"י הם בפ' בהעלותך (י' ל"ג) בפסוק וארון ברית ד' נוסע לפניהם ובפ' עקב (י' א') בפסוק ועשית לך ארון עץ ובגליון נדפס בשם מהרש"ל ולא מצאתי במהרש"ל וגם לא ידעתי למה דאע"פ שלא כ"כ רש"י בשמואל שם י"ל כוונת התוס' על פירושו בפ' בהעלותך ובפ' עקב ותיבת התם ר"ל במקום ידוע או אפשר תיבת התם מיותר ודו"ק:

שם ואי הוה גריס וכו'. נ"ל דבזה לא מתורץ קושייתם שבכך לא היו נאסרים בתה"מ וצריכין לתירוצם דלעיל כיון דאיכא תרתי לריעותא אלא דניחא טפי דמשמע של חול משא"כ בקירוי ודו"ק:

שם ד"ה בטילו וכו' ומיהו לגבי בית היחיד וכו'. ר"ל דכיון שבטלו לו רשותם הוי כל המבוי שלו ומותר הוא לטלטל בכל המבוי כלים שלו וממילא בלא עירבו ובטלו לו רשותם בחצר ובמבוי אינו מותר אלא כלים שלו מביתו וכשעירבו יכול הוא לטלטל אפילו כלי בתיהם אפילו לרב דאע"ג דשכיחי מאני דבתים בחצר הא הוא מותר אפילו במאני בתיהם והם אסורים אפילו כלים ששבתו בחצר לרב ולא שייך גזירה ולפ"ז היינו יכולין לפרש בין בלא עירבו לענין כלי ביתו ובין בעירבו לענין כל הכלים אלא דניחא טפי לפרש בעירבו וכמ"ש מהרש"א לעיל ודו"ק:

שם ומ"מ יחיד במקום נכרי וכו'. עיין במהרש"א וב"ק אות ט"ז ולענ"ד נראה לפרש דהתוס' קאי קודם שמקשה והא קא דיירי שהוצרך לבטל רשותם לגבי חד ואמאי כיון דאמרינן שע"י העירוב נעשו כולם כאחד שמותר אחר הביטול לטלטל גם מבתיהם נימא שא"צ ביטול כלל שהם כולם כאחד ונעשו יחיד במקום נכרי ותירצו דבזה גם אביי ס"ל שיש חשש שלא יהא צריך לעולם לשכור כמו שס"ל לרבא לענין עירוב אבל ע"י ביטול כיון שהם יהיו אסורים לא שייך חשש זה ואח"כ הקשו וא"ת וכו' דלא שייך לחלק בין זה שבטלו לו רשותם לאחרים וא"כ ממ"נ אי לא חיישת שלא יצטרך לשכור יהיו כולם מותרים ואם חיישת לכך יהיה גם הוא אסור וע"ל (דף ס"ד ע"א) בד"ה א"כ ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה