גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף סא.
רש"י ד"ה לאו משום וכו'. נ"ל דהציור הוא בטעות:
שם תוס' ד"ה עיר וכו' הציור הראשון הוא בטעות וצריך להיות כזה:
שם ופירושו תמוה וכו'. כ' מהרש"א דדברי מהרש"ל בשם תו' שאנ"ץ ליישב פירש"י אין מובן ע"ש ולענ"ד כוונתו דהקשת אינו רחב אלא מעט ומ"ש דבני חמתן הדרים באמצע הקשת יש להם עד היתר אלף היינו עם רוחב הקשת ומ"ש נמצא שכלה מדתן בתחלת העיר ר"ל כשנכנסין מעט לתוך העיר וז"ש ואין להם כל העיר רק כפי שיעור רוחב קשת של בני חמתן והיא מעט אבל בני גדר הולכין כל חמתן ודו"ק:
עוד כ' מהרש"א דהא דלא אמרינן מלי כאלו בני גדר נכנסין בין ראשי קשת של חמתן ולשתרי בני אמצע קשת של חמתן בגדר (דבזה לא שייך תירוצי התוס' דלעיל (דף נ"ז ע"ב) ד"ה התם שהרי אין מפסידין לבני אמצע קשת של חמתן לצד אחר כלל וגם ליכא יותר מאלפים בין גדר לראשי הקשת של חמתן וגם מסתמא לא מיירי דוקא שחמתן גדולה יותר מן האויר שבין שני ראשי קשת של חמתן] משום שיש יותר מאלפים בין אמצע קשת חמתן לגדר לכן לא אמרינן לדידהו מלי כנ"ל בכוונתו ע"ש ואזיל לשיטתו דלא הבין תירוץ מהרש"ל בשם תוס' שאנ"ץ ומשמע ליה דלרש"י גם כשנמדוד מצד אמצע הקשת הפונה לגדר ג"כ יהי' יותר מאלפים לגדר אבל לפי מה שפירשתי דיכולין לכנוס לגד שיעור רוחב קשת של חמתן א"כ קשה דנימא מלי הני בתים המובלעים בתוך אלפים ויהיו כעיר קטנה בפ"ע ואפשר לומר דאין בהם שיעור עיר והוי כבית אחד דלא שייך בה דין זה. אכן לענ"ד בלא"ה א"א לומר מלי גדר בין ב' ראשי חמתן ולשתרי אמצע קשת חמתן דאנן כי אמרינן מלי לא אמרינן כאלו כל כפר השלישי עומד בין ב' הכפרים אלא עושין את שלשתן כאלו אחד והוי כרך אחד גדול ופשיטא דמי שחשכה לו למזרח של שני הכפרים והכפר השלישי הוא למערב של שני הכפרים א"י לילך להשלישי דלא יהא אלא עיר אחת גדולה א"י לילך אלא עד מקום שכלתה מדתו וה"נ אפילו נימא מלי גדר בין ב' ראשי חמתן והוי עיר גדולה מראשי קשת של חמתן עד מקום שעומד שם גדר באמת כלתה מדת אמצע קשת של חמתן באמצע גדר ואין יכולין לילך בגדר אלא כשיעור רוחב קשת חמתן דשם כלתה מדתו וכנ"ל ואפילו נימא מלי גדר עד סמוך ואמצע קשת חמתן בין שני הצדדים מ"מ אין אמצע קשת של חמתן וגדר נחשבין כאחת אלא כל ב' ראשיה עד סמוך ממש לאמצע הקשת והקשת א"י לומר מלי בין ב' ראשיה כמ"ש התוס' שם ודו"ק וצ"ע. ומ"מ צ"ל דרש"י לא ס"ל סברת התוס' לעיל (דף נ"ה ע"א) ד"ה פחות מד' אלפים דהיכי דאין בין קשת ליתר יותר מאלפים בכל ענין מודדין מן היתר דא"כ ממ"נ אי איכא בין קשת ליתר יותר מאלפים פשיטא דא"א לומר שכל חמתן מובלע בתחום גדר ואי ליכא ב' אלפים מודדין מן היתר והוי גדר גם כן בתחום חמתן ודו"ק כן נלענ"ד:
שם כתו' ונרא' כפיר"ח וכו'. הציור צ"ל כזה והיינו כתירוץ הר"י כהן שהביא מהרש"ל ובציור הא' של מהרש"ל יש ג"כ ט"ס וצ"ל ור"ל דאע"ג דכשנמדוד קו (ציור אלכסון מקרן חמתן עד ראש גדר יהי' יותר מאלפים מ"מ הי' צריך למדוד תחום חמתן עם אלכסון ומסוף תחום דרום וצפון של חמתן לא יהי' אלא כמו ממזרח חמתן עד יתר של גדר אבל לתירוץ הר"י כהן אלכסון של התחומין היא כנגד האויר אשר בין ראשי הקשת וכנגד ראשי הקשת אין תחומין אלא אלפים ודו"ק:
שם רש"י ד"ה למודד שאמרו וכו' בנותן עירובו בעיר וכו' כצ"ל: