גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף נו:
רש"י ד"ה מפני וכו'. עיין במהרש"א ודבריו אינם מובנים לענ"ד חדא מ"ש דד' חומשין באורך ולא ברוחב וכי נמדוד התחומין לצד אחד ארוך ולצד אחד קצר והלא התחומין שוים לכל צד וא"כ איך אפשר באורך ולא ברוחב ועוד תמהני איך יבא עי"ז אלפים מצומצמים תינח אם נמדוד אלכסון של אלף ותכ"ח על אלף ותכ"ח ואח"כ נוסיף ד' חומשין בשוה באורך יהי' אלפים מצומצמים אבל אנן כשנמדוד הקרן ברוחב אלף ותכ"ח ובאורך אלף ותכ"ח וד"ח יהי' האלכסון אלכסון של אלף ותכ"ח על אלף ותכ"ח וד"ח ולא יתוסף ד' חומשין בשלימות וגם הב' חומשין של כל אמה מן האלף ותכ"ח אמות לא יהיו בשלימות וכמו שהאריך בזה התוספות יו"ט בפ"ה דכלאים במשנת הנוטע ירק דבמרובע ארוך לא יוסיף האלכסון ב' חומשין ע"ש וכן לענ"ד דברי מהרש"ל נכונים וכוונת רש"י אלף ותכ"ח וד"ח על אלף ותכ"ח וד"ח כמו שהגי' הב"ח ובאמת א"צ אלא ג' חומשין בקרוב כי להאלכסון של ג' חומשין יתוסף שש חומשי חומשין ונעשה מה' חומשי חומשין חומש ויהי' ד' חומשין וחומש של חומש ודו"ק:
שם תוס' ד"ה פלגא הוי וכו'. עיין במהרש"א עד דמוקי לה בעיר דהוי וכו' כצ"ל:
שם ד"ה כמה וכו' כדפ"ה. לקמן (דף נ"ז ע"א) ד"ה ה"מ הוא:
שם ד"ה אביי וכו'. עיין במהרש"א עד ודברי מהרש"ל בזה אינם מבוררין ולענ"ד מהרש"ל אסבר לן טעם הדבר דהא לעיל ג"כ חשבנו העיר בעיגולא לא נשאר לנו כלום וכאן נשאר ריבוע של העיר ומפרש דלעיל חשבנו העיר עם התחומין נמצא שלא הי' יתר בתחומין רק מה שחסר מן העיר והושלם זה בזה אבל כאן שאין חושבין רק התחומין קשה להו שפיר דכיון שחסר הריבוע מן העיר ואותו החסרון הי' יתר בתחומין לא הי' מגרש ריבוע מהם כחשבון שכתב מהרש"א ודברי מהרש"ל מבוררין היטב ודו"ק: