גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף נג.
רש"י ד"ה ועושין אותן וכו' כרי שיהא אלפים לצדדין כבאמצע וכו'. עיין תוספות יו"ט שכ' בשם הב"י ס"ס שצ"ט שהוא לאו דוקא דאדרבה בעיגול הוי לכל צד בשוה אלפים ובמרובע יש בזויות יותר מאלפים אכן הב"ח שם סס"ד מיישב דברי רש"י והעולה מדבריו ששני עניינים יש כשמודד ממקום אחד בעיגול אלפים יש אלפים לכל צד בשוה ובמרובע יש בזויות תרי חומשי יותר וכן כשמודד מזויות העיר אלפים למזרח ואלפים לדרום ומותח חוט מזה לזה בעיגול יהי' בכ"מ אלפים ובמרובע יהי' בזויות יותר אבל כשמודד מאמצע כותל מזרח אלפים למזרח צריך למתוח החוט בכל אורך כותל מזרח בשוה כמדידה מרובעת שאם ימדוד משם בעיגול יהי' בקצה הדרומי ובקצה הצפוני של כותל מזרחית פחות מאלפים ע"ש וצ"ל דמשמע לי' לרש"י דהמשנה מיירי מזה ולא מריבוע הזויות שגרס במשנה ועושין אותן דהיינו התחומין יהיו מרובעין ור"ל כשנמדוד תחום כותל מזרחית יהי' לו זויות ולא מרובע ממש כמ"ש רש"י אח"כ וכן תחום ארבע רוחות וזה טעם הב"ח שהגי' במשנה אותן ובדין ריבוע הזויות הוא מחלוקת ר"ח בן אנטיגנוס וחכמים (בדף מ"ט ע"ב) ובדין משנתינו גם ר"ח בן אנטיגנוס מודה וצ"ל דמ"ש במשנה שיהא נשכר הזויות היינו שלא יפסיד ודו"ק:
שם גמרא סימן וכו' בדוד ויבן. נ"ל דצ"ל בדורו לבן והוא סימני מימרות של ר' יוחנן שמנה עשרה ימים י"ב תלמידים כשהיינו לומדין ר' אושעיא ברבי בדורו לבן של ראשונים: