גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף מד:
רש"י ד"ה ה"ג אמר רבה וכו' ולא אמרינן וכו' ובד"ה מהו דתימא וכו' ר"נ וכו'. נ"ל לפרש דמ"ש ולא אמרינן ממקום שנאמר לו וכו' יש בדבר קולא וחומרא דאי נימא ממקום שנאמר לו יש לו אלפים מותר לילך להלן ממקומו למזרח אלפים ואסור לילך להלן מביתו למערב כלום וכשלא אמרינן כן אסור לילך להלן ממקומו למזרח ומותר לילך למערב ביתו וקס"ד דזה תלוי בזה לכן מקשה פשיטא כיון דעדיין לא יצא מן התחום לא הפסיד למערב ביתו דהא יכול לילך כל היום כולו בתוך תחום ביתו למזרח ולמערב ומשני מ"ד וכו' וכ' רש"י ואי בעי למיפק ליפוק ר"ל דהא ודאי פשיטא דלא אמרינן כיון דעקר עקר והפסיד התחום למערב ביתו דלהקל התירו לו לילך ברשות חוץ לתחום ולא להחמיר עליו לומר דאע"פ שלא יצא מן התחום כאלו יצא והפסיד למערב ביתו אלא דה"א שיכול לילך למזרח מקומו אלפים ונ"ל דר"ל דה"א דהברירה בידו או לברור לו מקומו ויוכל לילך ממקומו למזרח אלפים או לברור לו ביתו ויוכל לילך למערב ביתו קמ"ל שאין לו אלא תחום ביתו לחוד ואסור לו לצאת למזרח מקומו כלום ודו"ק:
שם תוס' ד"ה ומר סבר וכו' תקשי לה מתניתין וכו' נלענ"ד דלרב שימי לא קשיא להו ממתניתין דאפשר לומר דדוקא הבלעת תחום לתחום מלתא היא אבל הבלעת ד"א לתחום לאו מלתא היא ורש"י לא כתב אלא דלרבה דס"ל דאפילו הבלעת תחומין לאו מלתא היא כ"ש הבלעת ד"א בתחום וע"כ לא ס"ל כנהרדעי ולכן הקשו התוס' ממתניתין לנהרדעי דתרוייהו הבלעת ד"א בתחום היא ואביי דמקשה לרבה מר"א דכיון דס"ל לר"א דאפילו הבלעת ד' אמות לתחום מלתא כ"ש הבלעת תחום לתחום ורבב"ח דאמר דרבה כרבנן ס"ל ר"ל וס"ל דלרבנן ה"ה הבלעת תחום לתחום לאו מלתא ולפי מה דמסיק דלדבר מצוה מודו רבנן לר"א בלא"ה ל"ק לרב שימי ממתניתין אבל נהרדעי דמיירי לדבר הרשות תקשה להו ממתניתין ודו"ק:
שם רש"י ד"ה ומה אלו וכו' על העקב וליכנס במערה וכו' כצ"ל: