גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף מב.
ד"ה מכלל וכו' יש לחלק בין עיר לד' אמות. ולפ"ז כשהם חוץ לעיר שאסור להוציא חוץ מד"א אסור גם לישראל אחר אכן לשני תירוצים האחרים גם חוץ לעיר מותר לישראל אחר ודו"ק:
שם רש"י ד"ה מטלטל בכולה וכו' וממילא שמעינן וכו' עיין במהרש"א ולענ"ד טעמא דרש"י דס"ל דלא הוי נפרץ במלואה למקום האסור לה דס"ל דטלטול ע"י זריקה וטלטול כי אורחיה חדא היא ובכ"מ דמותר לטלטל ע"י זריקה מותר גם כי אורחיה אלא דבמקום שאסור לילך ע"כ אי אפשר לטלטל אלא ע"י זריקה וכיון דלאו משום איסור טלטול היא לא הוי מקום האסור לה דהא מותר לו לטלטל בכוליה כמו דאפשר ליה וממילא במקום שמותר לילך מטלטל כי אורחיה ובמקום שאסור לילך מטלטל ע"י זריקה. גם מה שהקשה מהרש"א לשיטת התוס' דהו"ל להקשות קו' באלפים ליטלטל כי אורחיה קודם קו' וניטלטל בכולה ע"י זריקה ע"ש נלענ"ד ליישב דהמקשן דלא ידע סברת נפרצה במלואה למקום האסור לה באמת הי' ס"ל דלר"נ מותר לטלטל באלפים כי אורחיה ולא הקשה אלא לר"ה והתוס' לא כתבו אלא אליבא דאמת דקיי"ל דנפרצה במלואה למקום האסור לה אסור ודו"ק:
שם ד"ה ומטלטל בד"א וכו' דלא שני וכו'. כ' מהרש"א לא הוה צריך לכל אריכות הזה וכו' ע"ש ולענ"ד הוצרך רש"י לאריכות זה ללמדנו דאפילו להמקשן דלא אסיק אדעתיה סברת נפרצה במלואה מ"מ אסור לר"ה לטלטל באלפים אפילו ע"י זריקה דאין חילוק בין טלטול כי אורחיה לטלטול ע"י זריקה ודו"ק: