אור ברסלב
גנזי יוסף עירובין › דף לד.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

עירובין · דף לד.

דף לג:

ד"ה ואמאי וכו' של כל השנה הי' יכול וכו' כצ"ל ובדפוס הוגה לא הי' והוא טעות לענ"ד:

שם בהג"ה ולא יוכל לתרץ וכו'. ר"ל שגם ביו"ט שלאחר השבת מותר לרבי ומדבריהם אלו מבואר שגם ביה"ש של מו"ש מותר שבות לרבי ועיין במ"א סי' שמ"ב שנסתפק בזה וע"ש בתוספות שבת ודו"ק:

שם ד"ה או בראש וכו' מדפריך בתר הכי וכו'. עיין מהר"ם עד וי"ל וכו' וק"ל דכיון דמיירי הברייתא כששביתתו רחוק ד"א מעירובו דאל"כ גם למעלה מעשרה עירובו עירוב דהנותן עירובו יש לו ד"א וכמו שפירש"י וא"כ כשהעירוב ברה"ר א"א להביאו שיעביר ד"א ברה"ר וזה אפילו לר' אסור לשיטת התוספות אפילו פחות פחות מד"א וצ"ל דמ"מ הוי מ"ל דהברייתא לא ס"ל דנותן עירובו יש לו ד"א ומיירי בתוך ד"א ואע"פ שלא נמצא חולק ע"ז מ"מ ניחא להו טפי להביא ראי' מדפריך בתר הכי ודו"ק: (שם) ואע"ג דבאגודו בידו וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד כוונת התוס' דלכאורה הי' אפשר לומר דמיירי בכרמלית ואגודו בידו ותו ליכא אפילו איסור דרבנן לכן כתבו התוס' שגם השתא בלשון ראשון של רש"י דמיירי בכרמלית אפ"ה גם באגודו בידו איכא אד"ר ודו"ק:

שם לכך נראה וכו'. נלע"ד דמ"מ רישא באילן דתני למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ע"כ לא מתוקמא כשרבים מכתפין עליו דהוי רה"ר דא"כ אמאי עירובו עירוב לפי מאי דס"ל כרבא דנותן עירובו יש לו ד"א הא יהי' מעביר ד' אמות ברה"ר ואסור אפילו לרבי אפילו פחות פחות מד"א לשיטת התוס' וצ"ל דרישא מיירי בכרמלית וכיון שעוקר מכרמלית אע"פ שמעביר אח"כ ד"א ברה"ר לא הוי אלא אד"ר וכמ"ש התוס' (דף ל"ב ע"ב) ד"ה הכא ומותר לר' ודו"ק:

שם או בחורי ר"ה וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד תמוה דלא מצינו חורי רה"ר כרה"ר ודוקא חורי רה"י כרה"י כדאיתא בא"ח סי' שמ"ה ס"ד אבל חורי רה"ר לא הוי כרה"ר וכמ"ש בהג"ה שם ובסי"ג ובלא"ה הדבר קשה שהתוס' יסתפקו במכניס מרה"ר לרה"י דרך אויר מעלה דמה לי באויר מ"מ הוי עקירה מרה"ר והנחה ברה"י לכן נ"ל כגי' הב"ח או בחורי רה"י דהוי כרה"י ר"ל והוי מושיט מרה"י לראש המגדל דהוי נמי רה"י דרך אויר רה"ר והשתא א"ש דקרי ליה מושיט ולפי צ"ל וצ"ע דכי נמי הוי רה"י וכו' כיון שאינו מושיט דרך אויר רה"ר ממש ודו"ק:

שם ד"ה ה"נ וכו' א"ו שביתתו לעולם בראש המגדל וכו'. נ"ב הג"ה בשם מהר"ם ולענ"ד גי' שבפנים עיקר ואולי ט"ס היא במהר"ם ודו"ק: (שם) ד"ה אי איכא וכו' הא דלא פריך וכו'. נ"ל דר"ל לפי הפירוש שיהי' אגודו בידו הי' יכול לומר כן גם גבי אילן ומ"ש וא"ל דנייתי לכאורה אינו מובן דלא שייך אגודו בידו אלא כשלא נח מעולם במקום אלא מתחלה הי' אגודו בידו אבל כשכבר מונח באילן מה מועיל מה שיביא אח"כ מיתנא ונ"ל דר"ל דנייתי מע"ש ונימא הואיל והי' יכול להביא מיתנא מע"ש והי' אגודו בידו לזה כתבו דכולי האי וכו' ר"ל דלא אמרינן הואיל אלא על מה שיכול לעשות בשבת ולא על מה שהי' יכול לעשות מע"ש ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה