גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף כז.
ד"ה מפני וכו' עיין מהר"ם עד אלא רבנן אחרים וכו' כצ"ל:
שם רש"י ד"ה מדקאמר וכו' לא מיבעיא הכא דלא וכו' כצ"ל נ"ל: (שם) תוס' ד"ה כל שהזב וכו' ונראה לפרש וכו'. נ"ל דהוצרכו לזה דר"ת הביא ראי' ממה שצריכין למעט דמה מטומאה קלה וגם קרי לה אבן מסמא שהוא טומאת משכב ע"כ דמאי דממעטינן מטומאת משכב לא ממעטינן אלא מטומאה חמורה לכן צריכין עוד מיעוט מטומאה קלה של טומאת משכב וקרי לה אבן מסמא כמ"ש מהר"ם וא"כ ה"ה דברים שאינם ראויים למשכב ומושב אע"ג דממעטינן להו לא נתמעטו רק מטומאה חמירה ולא מטומאה קלה אבל לפי מ"ש התוס' דאבן מסמא אינו מטמא בשום מקום אלא טומאה קלה א"כ טומאת משכב ומושב לחוד וטומאת אבן מסמא לחוד לכן צריך ב' מיעוטים אבל דברים שאין ראויים למשכב ומושב שנתמעטו מדין משכב ומושב נתמעטו לגמרי אפילו מטומאה קלה ונ"ל דודאי אי לא הוי נתמעט דמה מאבן מסמא הי' מטמא טומאה קלה גם במשכב ומושב דלא מסתבר לומר דעם האבן יהא מטמא ובלא האבן לא יהא מטמא אלא שגם מה שהי' מטמא במשכב ומושב הוא משום דלא גרע מאבן מסמא נקרא ג"כ אבן מסמא ומ"מ לא שייך זה אלא במה שהוא מטמא אחרים אבל במה שהוא מקבל טומאה כיון שנתמעט מלקבל טומאה ע"י משכב ומושב נתמעט לגמרי ודו"ק. ועיין במהר"ם עד אי מה היא מטמא וכו' כצ"ל: