אור ברסלב
גנזי יוסף עירובין › דף כד:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

עירובין · דף כד:

דף כד.

תוס' ד"ה לא אמרן וכו' אע"ג דגבי בור וכו'. עיין במהרש"א עד ולא מהני ביתר מסאתים מ"מ וכו' קא"ל ר"י וכו' כצ"ל וכוונתו מ"ש דנהי דבור וכו' ר"ל לר"י ואפילו במחיצות גמורות וקשה לכאורה מאי דאמר להו ר"י זו מחיצה ואלו פסין מ"מ קאמרי ליה רבנן וכו' ר"ל דרבנן ס"ל דאפילו פסין שעשויין מעיקרא אפילו לבור דמי לדיר וסהר שעשויין מעיקרא לדירה גמורה כגון בפתח ולבסוף הקיף וא"ל ר"י דאלו פסין ואפילו היו עשויין מעיקרא לדירה גמורה לא הוי מוקפין לדירה אבל ע"י בור וכו' ונ"ל דבזה גם דברי התוס' לא סתרו אהדדי דלעיל מיירי באינו מוקף לדירה ורוצה שיהי' מוקף לדירה ע"י הבור שפיר כתבו שאין לחלק בין מחיצות לפסין אבל כאן דמיירי במוקף לדירה שפיר כתבו מדאמר זו מחיצה ואלו פסין דבמחיצה המוקפת לדירה לא מבטל הבור הדיורין אלא דוקא פסין שאינם מחיצות גמורות מבטל הבור הדיורין ואפשר גם כוונת מהרש"א כן אבל לא ידעתי מנ"ל להתוס' חילוקים אלו. אכן עוד אפשר לפרש דהתוס' לעיל ס"ל דמ"ש ר"י זו מחיצות ואלו פסין ר"ל זו מחיצות ויש שם דירה גמורה ואלו פסין ואין שם אלא בור ואין חילוק בין מחיצות לפסין אלא בין כשיש שם דירה גמורה לבין שאין שם אלא בור ומ"ש התוס' כאן דאפילו ר"י לא אסר במחיצות גמורות ר"ל כשיש שם דירה גמורה וכאן מיירי שיש דירה גמורה אלא דס"ד דהבור מבטל הדיורין ואפשר גם כוונת מהרש"א כן ומ"ש ואהא קא"ל ר"י דזו מחיצה גמורה ר"ל שיש שם דירה גמורה ואלו פסין ר"ל שאין שם אלא בור וע"ז סיים אבל ע"י בור וכו' ר"ל דה"ה דע"י בור במחיצה גמורה נמי לא הוי מוקף לדירה ודו"ק: (שם) רש"י ד"ה היכי ניעביד להתיר וכו' ותהא היא בכולן וכו'. לכאורה ר"ל שתהא היא מותרת לטלטל בשביל ובמבוי אבל קשה דאכתי לא מיירי לטלטל מזה לזה וגם א"כ היל"ל הם בה שהרי ברחבה אין דיורין והיל"ל שדיורי השביל והמבוי יהיו מותרין לטלטל ברחבה לכן נ"ל דצ"ל ותהא היא וכולן מותרות ודו"ק:

שם תוס' ד"ה לעביד צה"פ וכו' והשתא נמי לא חיישינן לשרטון וכו'. עיין במהרש"א ומשמע מדבריו דמתלקט י' מתוך ד"א היינו ד"א ברוחב ובכל דוכתי אמרינן מתוך הילוך ד"א והיינו ד' אמות בשפוע ומ"מ אפשר לומר שגם להילוך ד"א בשפוע צריך רוחב קרוב לג' אמות וד"ט כפי החשבון שכ' התויו"ט במשנתינו ומסתמא לא יהי' כ"כ אכן עדיין ק"ל דשמא לא יעלה השרטון אלא גבוה ה"ט או פחות ואפילו אם לא יהי' רחב אלא ב' אמות לא יהי' מתלקט ולא ישאר גובה עשרה טפחים ועוד ק"ל דמסתמא הגודא אינו שוה לגמרי אלא שהוא מתלקט וכשמוסיף שרטון כל שהוא לא יהיה מתלקט ועוד ק"ל דלעיל (דף ח' ע"א) פירש"י שרטון ומתקצר רוחב הים אבל לא מצינו שיגביה השרטון עד גובה המחיצה ונלענ"ד דע"כ מיירי שהגדודין שמעבר הנהר היו גבוהין עשרה מהגדודין שמצד השביל דאל"כ אלא שמצד השביל גבוה ה"ט ומעבר הנהר גבוה י"ט אכתי לא הוי מחיצה ע"ג מחיצה שהרי אינו דר באויר מחיצות התחתונות אלא בגובה ה"ט וה"ט דר באויר מחיצות העליונות וא"כ אפילו יעלה שרטון לא יגביה אלא יהי' שוה לגידודין שמצד השביל או נמוך מזה ואכתי ישאר גבוה י"ט המתלקט מתוך ד"א כמקדם ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה