גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף יח.
תוס' ד"ה בור לחוד וכו' אבל שאר תנאים וכו'. כ' מהרש"א דא"כ מתניתין דהא דלא כחנניא ע"ש וק"ל דמ"מ מי דתקנו לכך נימא שגם טעמו של חנני' כר"י בן בבא דבעי חזי לאדם כדלקמן (דף כ"א ע"א) ולא פליג על ריב"ב אלא דר"י ב"ב ס"ל דבאר של יחיד נמי לא דבעינן של רבים דוקא וחנניה ס"ל דאפילו באר של יחיד ותהי' משנתינו גם כחנניה לכן נלענ"ד דרש"י נקט טעם דעבידי דפסקי ששייך גם לר"ע ומ"ש רש"י ומש"ה אסר חנניה היינו משום דאכתי לא אסיק אדעתיה בין בור היחיד לבור הרבים דבשל רבים לא שייך זימנין דמפסקי ובאמת אחר שמסקינן דבשל רבים לא שייך דמפסקי צ"ל טעמו של חנני' דבעינן דחזי לאדם וכמ"ש ודו"ק:
שם גמרא זוני"ת נתקלק"ל וכו'. נ"ל דצ"ל נתקלל היינו מימרא דנתקללה בכל וכו' ולא ידעתי אמאי לא נתן סימן עוד על ב' מימרות כל בית שנשמעין בו ד"ת וכו' ומיום שחרב ב"ה וכו' ואפשר שחסר ב' תיבות ודו"ק: