גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף יז.
תוס' ד"ה עירב וכו' ועוד דלמסקנא וכו' ק"ל דהא גם למסקנא ע"כ מודה ר' יצחק דלר' יוסי אסור במבוי שנטלו קורותיו או לחייו וקיי"ל הלכה כר' יוסי ולא אמר אלא דדין שלו בשלשה ומת אחד מהם דאסור אתיא גם לר' יהודה אבל לא אמר דהלכה כר' יהודה וא"כ גם עירבן דרך הפתח ונסתם לא שרי לדידי' אלא לר' יהודה וקיי"ל כר' יוסי דאסור ונ"ל דס"ל להתוס' שגם לר' יצחק יש חילוק בין קיימו מחיצות או לא וס"ל דע"כ לא פליג ר' יוסי אלא בלא קיימו מחיצות אלא דס"ל לר' יצחק דליתנהו לדיורין גרע מלא קיימו מחיצות ולכן אפילו ר' יהודה דמתיר בליתנהו למחיצות מודה דבליתנהו לדיורין אסור ומדאמרינן בפרק הדר דנסתם הפתח עדיף מנטלו קורותיו ע"כ דנסתם הפתח נמי איתנהו לדיורין וכיון דאיתנהו נמי למחיצות עדיף מנטלו קורותיו דהתם ליתנהו למחיצות ולכן גם ר' יוסי מודה בנסתם הפתח דמשמע להו להתוס' דסוגיא דהתם אתיא גם לר' יצחק וע"כ גם לר' יצחק יש מעלה באיתנהו למחיצות וממילא י"ל דס"ל נמי סברת רב הונא דמודה ר' יוסי בזה אלא דדוקא באיתנהו נמי לדיורין אבל ריצב"א ס"ל דר' יצחק לא קפיד אמחיצה וע"כ סוגיא דהתם כרב הונא דלר' יצחק אפילו נימא דנסתם הפתח איתנהו לדיורין מ"מ לא עדיף מנטלו קורותיו וממילא א"צ לומר דלמסקנא לא קיימא תסתיים דלעיל אלא דנסתם הפתח הוי ליתנהו לדיורין ועיין מהרש"א ומהר"ם ודו"ק: