גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף ז:
דף ז/ב
תוס' ד"ה דאי וכו' ולא נקט חצר וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד נראה דדברי התוס' כפשטן דל"ל דאיסור דנפרץ לחצר הוא משום מפולש ומשום שנפרץ במלואו דא"כ הוי ניחא טפי למנקט רחבה אבל השתא דנקט חצר ולא רחבה משמע דהאיסור הוא רק משום מפולש ודו"ק:
שם לא הוה קמ"ל רב מידי וכו'. עיין במהרש"א ונ"ל להוסיף על פירושו דבגמרא (דף ח' ע"א) אמרינן דרב משמיענו דאפילו דרסי בה רבים דהיינו שנפרצה כותל השני דדרסי רבים מרה"ר זו לרה"ר זו ואי הוה פתח גמור גם זה פשיטא דלא אתו רבים ומבטלי מחיצתא ודו"ק:
שם ד"ה בעירבו וכו'. לא תירצו בימי רבי יוסף וכו' עיין במהרש"א וכוונתו דאין כוונת התוס' דלתירוץ דכאן בעירבו לא שייך מלתא דרב יוסף דודאי שייך בין אליבא דרב יהודה ובין אליבא דרב דשניהם לא אסרו משום פילוש אלא כוונת התוס' דלפירש"י גם אי רב יוסף ס"ל כדס"ד מעיקרא ולא תירצו בימיו תירוץ דכאן בעירבו א"ש לאפוקי לפיר"י לא שייך מלתא דרב יוסף רק לתירוץ דכאן בעירבו ודו"ק. לא מהני לחי אלא לר' יהודה וכו'. נ"ב דהב"ח מחק תיבת אלא ולא הבינותי (דבדף ו' ריש ע"ב) אמר ר' יהודה עושה לחי מכאן ולחי מכאן וכו' ופליגי רבנן עלי' לכן לענ"ד גירסא שמפנים עיקר ודו"ק:
שם והא דלא משני וכו'. נ"ל דר"ל שיתיישב עכ"פ הא דלרב אסור משום פילוש ולרב יהודה מותר אבל הא דלרב אינו אוסר אע"ג דלא עירבו ולרב יהודה אוסר בלא עירבו עדיין לא יתיישב ודו"ק:
שם ור"י מפרש וכו'. יש לדקדק לפיר"י מאי קאמר השתא דא"ל רב ששת וכו' מאי חידש ר"ש דרב מיירי בלא עירבו הא המקשה ידע דרב מתרי טעמי אסר חד דלא עירבו ואידך דהוי פילוש דמיירי בצדי חצר ולא חידש המתרץ אלא דרב יהודה מיירי בעירבו ובכלה באמצע רחבה וזה לא שמעינן מדברי ר"ש כלל ולכאורה הייתי ר"ל דר"ש אשמעינן דטעמא דרב דוקא משום לא עירבו ולא משום פילוש וטעמא דנקט נפרצה חצר כנגדו כמ"ש רש"י לרבותא דשריותא דחצר ויתיישב לשון השתא ס"ד שכתבו התוס' במלתא דרב ויתורץ מ"ש מהרש"א דאין זה מדוקדק דלפ"ז יהיה מדוקדק דלמסקנא לא מיירי משום פילוש אבל אין זה נכון דהכל טעמא מאי הא יכול להעמיד מלתא דרב כדקס"ד כיון דע"כ רב יהודה מיירי בכלה לצדי רחבה כמ"ש התוס' למסקנא א"כ ל"ק דרב אדרב גם לא א"ש מ"ש התוס' לקמן דכיון דתרווייהו מלתא דרב מה שסתם כאן פירש כאן והיינו דבמקום אחר פירש דבכלה לצדי החצר אסור משום פילוש לכן נ"ל דלפיר"י קאי מלתא דר"ש גם ארב יהודה וכאן שעירבו ר"ל רב יהודה מיירי בעירבו וחידש דר"י מיירי בעירבו ודו"ק: (שם) אלא מיירי וכו'. ר"ל דמהא דא"כ הוה כלה לבקעה הי' אפשר לומר דמיירי כאן פחות מסאתים אלא דמתחלה כתבו דע"כ לא דמי ממש לההוא דפ"ב ולא כרש"י שהשוה אותם וא"כ נוכל לאוקמא כאן דאית בה דיורין מדמפליג וכו' ודיורין דרחבה אע"ג דלא הוו דיורין גמורין אסרו דלא גרע מחורבה ולכאורה אפשר לפרש גם ההוא דפ"ב כשיש בה דיורין אלא דהוקפה ואח"כ עשו בה דיורין ולא הוי מוקף לדירה ומ"מ לאסור הוי דיורין ודו"ק: