אור ברסלב
גנזי יוסף עירובין › דף ד:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

עירובין · דף ד:

דף ד.

ד"ה דבר תורה וכו'. כ' בת"י ואי לאו הלכתא ה"א כלו וכ"כ מהר"ם ונ"ל דהיינו לפירוש התוספות אפשר לומר כן אבל לפירש"י ע"כ אדרבה אי לאו הלכתא ה"א אפילו מיעוט שאינו מקפיד ולכן בבשרו דליכא הלכתא לפירושו אפילו שאינו מקפיד חוצץ ודו"ק. ועיין במהרש"א עד ולא ידענא מי הכריחם לכך ולענ"ד דבריהם מוכרחים דרש"י פי' שם דמבשרו במים ילפינן שלא יהא דבר חוצץ וכ"מ מדברי התוס' שם שכתבו דדרשינן בשרו שלא יהא דבר חוצץ וע"כ קשה להו דכיון שיש הל"מ שיעור חציצה וממילא ידענו דחציצה פוסלת למה לי בשרו דחציצה פוסלת והוצרכו לתרץ לבית הסתרים הן אמת דרש"י כ' כאן כל בשרו משמע כל בשרו כאחד משמע דמכל ילפינן חציצה אבל התוס' דהתם אזלו לפירושם דהתם וגם לפירש"י דכאן צריכין אנו לתירוץ התוס' דהתם דקשה למה לי כל ודו"ק:

שם ד"ה מותר וכו' ולא רצה וכו'. כ' מהרש"א מיהו ק"ק וכו' ור"ל אמאי קאמר התלמוד ואב"א דכ"ע קורה משום היכר דמשמע דלאוקימתא קמייתא קורה משום מחיצה הול"ל סתמא ואב"א הכא בהיכר של מטה וכו' ונלענ"ד ליישב דכוונת הגמרא דלאוקימתא קמייתא סתמא אמרו ובין למ"ד קורה משום מחיצה ובין למ"ד משום הכירא א"ש דפליגי אם מותר להשתמש תחת הקורה ואח"כ קאמר ואב"א וכו' דהך אוקימתא א"א אלא למ"ד קורה משום היכר ומ"מ גם דברי רש"י נתיישבו דכיון דלמ"ד קורה משום מחיצה הוכרח לפרש פלוגתתם מדיוק לשון הגמרא דהך אוקימתא קאי למ"ד קורה משום מחיצה לא חש להאריך ולפרש גם למ"ד משום הכירא והתוס' לא הקשו אלא אמאי לא מפרש רק למ"ד משום הכירא שהוא אוקימתא ראשונה (בדף ח' ע"ב) ועוד דקיי"ל כן ואהא תירצו שפיר וממילא נדע דלא חש לפרש למ"ד השני ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה