גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
סוכה · דף לט:
ד"ה בד"א וכו' א"כ מן המופקר נמי וכו'. עיין במהרש"א ואין דבריו מובנים לי מ"ש דמשמע להו דאין חילוק בין ראינוהו משמרו או דלא ידעינן אם משמר או לא הוא תמוה בעיני והא זה עיקר קושייתם דס"ל דסתם ע"ה אינו חשוד וע"כ יש חילוק בין ידעינן דמשמר ובין סתמא וא"כ מנ"ל דאין כוונת רש"י כן גם מ"ש דדומיא דפוגם וכו' ודומיא דהכי מן המשומר אינו מובן לענ"ד דהא בהאי ברייתא דפוגם לא נאמר מן המשומר כלל וא"כ דלמא הא כדאיתא והא כדאיתא בפוגם מיירי בסתמא ומן המשומר דברייתא דלעיל מיירי בידעינן ועוד אם נבא לומר דומיא נימא דמן המופקר דברייתא דלעיל היינו בסתמא וממילא מן המשומר היינו בידעינן ואיך נימא דמן המשומר הוא דומיא דמופקר הא אדרבה כיון דמופקר היינו בסתמא, ממילא מן המשומר לאו היינו בסתמא ונ"ל דכוונתו מדפרט הני שהם מסתמא הפקר משמע דשאר דברים מסתמא הם משומרים אלא דא"כ תקשה מזה לפיר"ת דס"ל דסתם ע"ה לא חשידי וע"כ דמוקי לה בודאי חשידי וא"כ אפשר לומר דברייתא דלעיל איירי בסתם ע"ה ומן המשומר היינו בידעינן דמשמר. ובעיקר קושייתו נלענ"ד בביאור דברי התוס' דמשמע להו הלוקח מן המופקר לפירש"י היינו שראינו שהפקיר ומן המשומר היינו שראינו שהוא משומר בגדר ופתח ולא ידעינן אם הוא במתכוין שיהא נשמר או דלא משום שימור הוא אלא ממילא נזדמן שהוא בגדר ופתח ואינו מקפיד שלא יפתח שום אדם הפתח ויכנוס לתוכו ולכן קשה להו לפיר"ת דלא חשידי ואח"כ כתבו ואי בודאי חשוד מיירי דידעינן ביה שהוא חשוד לשמור ולכן חשוד נמי לעשות סחורה בהמעות כפירש"י א"כ אפילו בדבר שהוא מופקר לא ניהב ליה ממון דאע"ג דדבר זה הפקר הוא מ"מ כיון דידעינן דהאיש הזה הוא חשוד לשמור הוא חשוד גם לעשות סחורה בהמעות ומ"ש הפיגם ר"ל גם בפוגם וכו' משא"כ לפיר"ת מיירי בחשוד לשמור ואע"ג דודאי חשוד לשמור אינו חשוד לעשות סחורה בהמעות ומותר למסור לו להמקשן כשפירות הללו מופקרין ומן המשומר טעם אחר הוא שהם אסורים ודו"ק. עיין במהר"ם עד הסיפא של ת"כ כצ"ל:
שם ד"ה ולשביעית וכו' דלא תנא אלא מידי וכו'. ר"ל במאי דשייך גם בירק לא תנא אלא מידי דבהא אזלינן בתר חנטה ובהא בתר לקיטה אבל ערלה ורבעי דלא שייך בירק שפיר תנא להו:
שם גבי ערלה וכו'. עיין במהרש"א עד מפירוש ר"ש מס' שביעית הוא בפ"ב מ"ז ע"ש:
שם ומיהו קשה באתרוג וכו'. עיין מהר"ם עד אין ללמוד חילוק וכו' כצ"ל. ומה שהאריך מהר"ם אי ט"ו בשבט ר"ה לאילנות לענין שביעית לא ידעתי מאי מספקא ליה הא בפירוש כ' הרמב"ם ברפ"ג מה' שמיטה דלאילנות מתחיל שביעית מר"ה ובמשנה ריש ר"ה סתמא תנן בא' בתשרי ר"ה לשמיטין ולא חילק כלל אבל לענין מעשרות תנא לירקות ולאפוקי לאילנות דתנא אח"כ שהוא בשבט ואין ספק בדבר לענ"ד: