גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
סוכה · דף כה.
ד"ה קמה וכו' לא שייך כאן וכו'. עיין במהרש"א וכוונתו דכיון שאינו יכול לתרץ בתירוץ דלעיל מ"ד נגזר וכו' לא מקשה מאי למימרא ואח"כ מקשה דמ"מ הי' לו להקשות ולתרץ בתירוץ שמתרץ בעירובין (דף ט"ו ע"א) דקמ"ל דמחיצת קנים פחות פחות מג"ט הוי מחיצה, ומ"מ הלשון מגומגם דאיפכא הול"ל דכאן פשיטא ליה תירוץ דהתם לכן לא מקשה מאי למימרא ונראה לומר עוד דכאן במסכת סוכה בא ללמדנו רבותא דקמ"ל לענין סוכה ושם במסכת עירובין בא ללמדנו רבותא דקמ"ל לענין עירובין ומ"מ ניחא ליה בעירובין לפרש גם רבותא דסוכה ללמדנו דשם לא סגי בשנויי דמ"ד לגזור דלמא אתי לאשתמושי באילן כמ"ש התוס' שם כנלענ"ד:
שם ד"ה בלכתך וכו' וסוגיא דשמעתין וכו'. עיין מהרש"א ומהר"ם והנה מלשון רש"י שכ' כיון דחתן לאו בהדיא כתיב משמע דמאיזהו שיהי' אפשר לומר דממעט עוסק במצוה ומ"מ משמע להו להתוס' דהשתא דכתיבי תרווייהו ניחא למעט תחלה מאי דמשמע טפי למעט לכן לפי סברת רש"י דעוסק במצוה משמע טפי למעט גרסינן בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה: