אור ברסלב
גנזי יוסף סוכה › דף ז:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

סוכה · דף ז:

דף ז.

תוס' ד"ה סיכך ע"ג מבוי וכו' דמדאורייתא בלא לחי שרי. נ"ל דר"ל דהא מ"מ לאו ר"ה גמורה היא שאינה רחב ט"ז אמה וכרמלית היא ומדאורייתא מותר לטלטל בתוכה בלא לחי אפילו בב' מחיצות לבד אכן מדברי רש"י לעיל ע"א ד"ה ואלו סוכה שכ' והזורק למבוי מפולש שיש לו לחי חייב משמע דתלי בהא שנעשה רה"י מדאורייתא לחייב הזורק לתוכה ולשיטת רש"י א"ש במבוי מפולש אע"ג דלא קיי"ל כר' יהודה דמשתרי בלחי וקורה מ"מ הזורק לתוכה חייב למ"ד לחי משום מחיצה כדאיתא בהדיא בעירובין (דף י"ב ע"ב) אלא דאפ"ה מדרבנן אסור לטלטל בתוכה לרבנן דר' יהודה אלא דהתוספות לא ניחא להו לדמותה לחיוב הזורק לתוכה אלא להכשירה לטלטל ומדברי הק"נ אות נ"ד נראה דלמ"ד לחי משום מחיצה ניתרת מבוי מפולש בלחי לכ"ע ולא נראה כן מדברי הגמרא שם וגם הוא תמוה דהא בפירוש נחלקו ר"י ורבנן גם בלחי וגם רב יהודה ס"ל לחי משום מחיצה ופסק (בדף פ"א ע"ב ובדף צ"ה ע"א) כר' יהודה בעירובין ולא במחיצות אלא ע"כ כמ"ש וענין קו' מהרש"א עיין בק"נ שמיישב על נכון:

שם ד"ה סיכך ע"ג פסי ביראות וכו' מ"מ כיון דמדאורייתא וכו'. לשיטתם דלעיל אזלו אבל לשיטת רש"י לק"מ דמ"מ משוה לה רה"י מדאורייתא לחייב הזורק לתוכה ולשיטתם צריך לחלק בין פסי ביראות למבוי דלא מועיל בלא לחי אע"ג דמדאורייתא מותר לטלטל בלא לחי מ"מ ג' מחיצות גמירי בסוכה וצריך תיקון המועיל לטלטל מדרבנן אבל פסי ביראות כיון דאיכא יותר מב' מחיצות מותר לסוכה במאי דמותר לטלטל מדאורייתא כנ"ל: (שם) גמרא וצריכא וכו'. נ"ל דאי אשמעינן וכן לשבת ולא הנך תרתי לשיטת רש"י פשיטא דא"ש דה"א דוקא בשתים כמין גא"ם אבל במפולש לא אמרינן מגו דב' מחיצות כהלכתן גמירי ולא מפולש וגם לשיטת התוס' אפשר לומר דמ"מ כיון דאין המחיצה שלישית אצל הסכך לא מועיל דבעינן מחיצות כהלכתן אצל הסכך ולא אמרינן מגו אע"ג דהוי מחמירתא לקולתא אע"ג דהברייתא דלעיל ע"א לא הוצרך לאשמעינן מחמירתא לקולתא אמורא צריך לפרש יותר:

שם תוס' ד"ה כולהו וכו' ש"מ דרגיל וכו'. עיין במהרש"א עד אלא דר"ל וכו' ונ"ל דכוונתו דכמו שמדייק למאן דאית ליה דלרבנן בעינן דירת עראי ור"ל באופן שאדם עושה דירתו גם דירת עראי לר"י בעינן דירת קבע אע"פ שאפשר לדחות דאע"פ שמכשיר למעלה מכ' אע"פ שאין אדם עושה דירתו דירת עראי מ"מ מכשיר גם דירת עראי ממש וע"כ דמשמע להגמרא דאי הוי מכשיר דירת עראי ממש לא הי' מכשיר למעלה מכ' א"כ ה"ה לאביי דלית ליה דלרבנן דירת עראי בעינן מ"מ לר"י דמכשיר למעלה מכ' משמע להגמרא דס"ל דירת קבע בעינן כנ"ל בכוונתו אכן אינו מובן לי דלרבא דס"ל דלרבנן דירת עראי בעינן פוסלים באופן שאין אדם עושה דירתו דירת עראי משמע שפיר דלר"י דמכשיר באופן שאין אדם עושה דירתו דירת עראי ס"ל דירת קבע בעינן אבל לאביי דס"ל שגם רבנן כיון דמכשרי מחיצות של ברזל שהיא דירת קבע היו מכשרי גם למעלה מכ' אע"פ שאין אדם עושה דירת עראי וצריך טעם אחר להא דפסלו רבנן למעלה מכ' אפשר לומר שגם רבנן ס"ל כר"י בהא דכשר בין דירת עראי ובין דירת קבע אלא דלא ס"ל אותו טעם האחר ולכן מכשיר למעלה מכ' ולכאורה הי' אפשר לומר דהתוס' דייקו וכתבו ש"מ דרגיל לעשות סוכתו דירת קבע ולא כתבו שצריך לעשות דודאי יש לדחות כמ"ש אלא דמ"מ נשמע דרגיל לעשות כן אכן ברא"ש ריש פרקין מבואר דס"ל דאביי מודה באמת לרבא ע"ש ואפשר שזהו ג"כ כוונת התוספות במ"ש לעיל אבל מ"מ אמת הוא וכו' וכן כוונתם גם כאן במ"ש ש"מ דרגיל וכו' ור"ל מדלא דחי דלמא כדאביי וכאידך אמוראי דלא אמרו כרבא משמע דס"ל להגמרא דבאמת מודה אביי לרבא ודו"ק:

שם ד"ה העושה וכו' ולא מסתבר כלל וכו'. עיין במהרש"א עד דלא מסתבר כלל לפרש דאלא מעתה וכו' דלא פליגי וכו' והלשון דחוק ונ"ל דתיבת אלא מעתה שהוגה בדפוס הוא מיותר וכוונתו דלא מסתבר כלל לפרש דלא פליגי אלא בהך סברא דניידא כפירש"י ויותר נ"ל דצ"ל דלא מסתבר כלל לפרש כן דאלא מעתה וכו' לא פליגי וכו' ויהי' כלשון התוס' שכתבו דאלא מעתה:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה