אור ברסלב
גנזי יוסף מועד קטן › דף כו:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

מועד קטן · דף כו:

דף כו.

רש"י ד"ה רשאי וכו' שהפך וכו'. נ"ל דכוונתו דמלבושיהם היה נעשה תפורים מלפניהם ומלאחריהם אלא שמלמטה היה פתוח כולו ומלמעלה הי' פתוח בית הצואר ועל הכתפים הי' שלם או תפור וכשהי' צריך לקרוע הי' יכולין לקרוע על הכתף ואמר כאן דרשאי להפך הקרע למטה ולקרוע כולו שיהא כולו פתוח והתחתון יהי' למעלה ומאחה על הכתפים ומניח בית הצואר פתוח ולובשו:

שם תוס' ד"ה תחלת וכו' לא ידענא וכו'. נ"ב עיין כלים פכ"ד מ"ב ומ"י ואינו מובן ולכאורה נראה דצ"ל פכ"ט מ"ד ומ"ה ששם מפרש דברים ששיעורם ג' אצבעות ודברים ששיעורן טפח ומ"מ אינו מובן מה עניינם לכאן ואפשר צריך להגי' באופן אחר:

שם ד"ה קורע וכו' מתה אמו והוא אינו אלא אביו יצא. במ"ש שלפנינו הגי' לא יצא וכן העתיק הב"י ביו"ד סי' ש"מ ותמה בפי' מנחת יעקב מ"ש מרישא דיצא ולא הביא גי' התוס' דהכא שגרסו יצא. והנה הב"י כ' שהפוסקים לא הביאו זה משום דלא ס"ל כן משום דלא הובא בגמרא ולענ"ד הירושלמי שהביאו התוס' אח"כ קרע על אביו ונמצא בנו דדוקא במת על אתר יצא חולק אהא דתנא כאן מת אביו מתה אמו וקרע והוא אינו אלא אחד מן הקרובין יצא דמשמע אפילו אינו על אתר וכ"ש שחולק אהא דמת אביו וקרע והוא אינו אלא אמו או להיפך דכיון דאפילו מאביו ואמו לשאר קרובים שהוא אבלות קטן לא יצא כ"ש מאביו לאמו ומאמו לאביו דשוין ואין חילוק כלל אלא בין על אתר או לא וצ"ל שגם הא דאיתא בירושלמי מת ראובן וקרע ואמרו לו שמעון היה יצא מיירי דוקא בנמצא על אתר כמו קרע על אביו ונמצא בנו וכמו בקיים היה ומת והאית תנא דלא יצא קאי גם על אמרו לו שמעון היה וכאוקימתא דגמרא בנדרים שם כנלענ"ד:

שם ד"ה אמר רנב"י וכו' והר"י הקשה וכו'. נ"ל לפרש דבריהם דהר"י הקשה דמה שייך תוספות כלל דס"ל דשיעור תוספות עד לבו כי"א ושיעור קריעה על אביו ואמו עד שיגלה לבו וא"כ אין מקום להוסיף ותירצו דמצי למימר וכו' ושייך שפיר תוספות מיהו יותר נ"ל וכו' ור"ל והיינו באמת דברי רנב"י לפי שאינו בתוספות דאין מקום להוסיף כנ"ל לפרש דבריהם ודברי מהרש"א בזה אינם מובנים לי ואפשר לפרש דבריו כמ"ש ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה