גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
מועד קטן · דף כב.
רש"י ד"ה מכי אהדריתו וכו' של העיר קודם דאיתיתו לביתא כצ"ל: ובד"ה אתחילו מנו וכו' דלא מחזי חזרתכם. ר"ל דלא מחוי סתימת הגולל הוי חזרתכם בנסתם הגולל:
שם תוס' ד"ה הלך וכו' ולא ידענא וכו'. עיין במהרש"א שנתקשה בהבנת דבריהם ולענ"ד יש להקשות גם על דבריהם בדבור שאח"ז שכתבו וק"ל דהא קיי"ל כר"ש וכו' וא"כ מה לי תוך ג' או לאחר ג' והא ר"ש מיירי דוקא בנשתייר גדול הבית [ואפשר ליישב דבר זה בדוחק] וכן מ"ש אח"כ הא דאתא גדול הבית וכו' דאז הוא מונה עמהם וכו' הא דלא אתא וכו' מאתר שאין גדול הבית מונה עמהם ול"מ לרבנן שאין גדול הבית מונה עמהם וכו' כ"ז אינו מובן לכאורה לכן נ"ל דס"ל להתוס' דכשבא גדול הבית הוי כמו שיש גדול הבית בבית ומונה עמהם ולא הפקיעו אלא כשבא אחר ולא מצא גדול הבית ומ"ש כאן ולא ידענא עד טעם להיפך הוא כמו הג"ה בתוך דבריהם ומספקא להו אי דוקא הלך לבית הקברות מונה עמהם אבל אם בא ממקום קרוב מונה לעצמו הואיל וא"י האבלות או טעם להיפך והטעם להיפך הוא דאפשר לומר דאדרבה מי שאינו יודע בטל טפי ממי שיודע כמ"ש התוס' לקמן בדבור שאח"ז ה"מ אחר דלא הוה ידע בי' בתחלה וכו' ע"ש ומה שסיימו כאן דהואיל משום המת וכו' חוזר לדלעיל לטעם שימנה עמהם בהולך לביה"ק עוד אפשר לומר דכסדרן נאמרו ור"ל דיש ליתן טעם לחלק ולומר דכשבא ממקום קרוב מונה לבדו הואיל וא"י או להיפך ר"ל דהטעם כשהולך לביה"ק מונה עמהם הואיל ומשום המת הלך משא"כ ממקום קרוב כנ"ל לפרש דבריהם ובזה יתפרש שפיר דבריהם בדבור שאח"ז:
שם :
ד"ה דאתא וכו' ול"מ לרבנן וכו' אלא אפילו לר"ש וכו'. הכי משמע להו דחילוק זה שמחלק כאן בין גו תלתא לאחר תלתא אתיא גם לר"ש היכי שהלך גדול הבית לביה"ק:
שם בסה"ד וכמו כן בגדול הבית עצמו הוי דינא כרבנן כצ"ל ור"ל דהשתא אפשר לומר דכשבא גדול הבית הוי כאין גדול הבית בבית ומש"ה מחלקינן בין תוך ג' לאחר ג' משא"כ לפירוש דלעיל דרבנן ור"ש תרוייהו מיירי כשיש גדול הבית בבית משמע דכשאין גדול הבית בבית אפילו בא בתוך ג' מונה לעצמו וע"כ מה שמחלק כאן באתא גדול הבית בין תוך ג' לאחר ג' היינו משום דבאתא תוך ג' הוי כיש גדול הבית בבית כדלעיל:
שם ד"ה מהדריתו וכו'. עיין במהרש"א עד שאלו שכאן מונין כצ"ל: (שם) גמרא רצה ממעט בעסקו. ע"ל (דף כ"ז ע"א) בתוס' ד"ה אם יכול: