גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
מועד קטן · דף יא:
תוס' ד"ה רשב"ג וכו' משום פסידא דמשכיר שרינן. נ"ל דאין כוונתם דהוי דבר האבד אלא כוונתם דניחא ליה להמשכיר שתזרע בבכיר אע"ג דלא הוי דבר האבד משום זה כאמרו לו והטעם דשרי דלא נקרא מלאכת האבל אלא מלאכת בעל השדה כמ"ש הש"ך סי' ש"פ ס"ק י"ג ועיין ברא"ש ואין להאריך. ומ"ש וגבי אבלו נ"ל דצ"ל וגבי אבד ור"ל דבדבר האבד דשרי ע"י עצמו ולא די ע"י אחרים היינו כשאין אחרים שיעשו כמותו וזה לא שרי אלא בדבר האבד אבל באריסין וחכירין אם אין אחרים לא יעשו בעצמם כיון שאינו דבר האבד:
שם לעיל וכו'. נ"ל דתיבת לעיל הוא רשימה דהאי וי"מ קאי אדלעיל אזיתיו הפוכין דהוי דבר האבד והחילוק שבין פי' ראשון לי"מ דלפירוש ראשון אפילו ימצא אחרים שיעשו כל שלא יעשו כמותו שרי ולהי"מ דוקא כשאינו בנמצא שיעשו כלל אבל אם נמצא שיעשו אפילו לא יעשו כמותו אסור לעשות בעצמו וע"ז כתבו דלהי"מ לא ידענא אמאי מותר בחמרין וספנין [כצ"ל] הא לעולם נמצא אחרים:
רישא בכהן הדיוט וסיפא בכ"ג אלא שנקטו לשון הנאמר בקידושין שם ע"ש: :