גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
מועד קטן · דף ז.
גמרא ומרדה האדמה ר"ל שמנענע אילך ואילך ונמצא גומא נעשית מאליה כ"כ הר"ב ע"ש:
שם תוס' ד"ה תניא וכו'. כ' מהרש"א אבל גירסתם אינה מבוררת לן ע"ש ולענ"ד גי' היא גירסת הרי"ף והרא"ש כשאמרו בשדה הלבן כדרכו לא אמרו אלא בשדה לבן הסמוכה לשדה אילנות וכו' וכ"מ מדברי הריטב"א שגרס כן ע"ש ונסתפקו התוספות אם הוא תנא שלישי וחולק על ת"ק ועל ר' יהודה או שמפרש דברי ת"ק ור"י פליג גם בסמוכה לשדה אילנות או שמפרש דברי ר"י דר"י ס"ל שלא אמרו כדרכו אלא בסמוכה לשדה אילן לכן פליג את"ק שמתיר אפילו בסמוכה לבית השלחין ולא גרסו סמוכה לעיר ונ"ל דסמוכה לעיר דמי ממש לסמוכה לבית השלחין והרמב"ם פ"ח מה' יו"ט ה"ה פסק דמשדה לבן הסמוך לשדה אילן צד שלא כדרכו ועיין בריטב"א ובכ"מ:
שם גמרא התם נמי ליסתר ולא ליבני. ר"ל ויהי' ראי' דאפילו שלא במקום סכנה מותר לבנות משום הפסד ממון שהרי בבנין ליכא סכנה ומשני א"כ מימנע ולא סותר והוי גם בבנין כמו סכנה:
שם רש"י ד"ה מתניתין נמי דייקא כרב חסדא וכו'. ר"ל דהא דקתני במתניתין דאינו בונה מיירי בגינה ועיין בריטב"א:
תוס' ד"ה אמר ר' וכו' מה שפי' בקו' וכו'. בפירש"י שלפנינו לא נמצא בפירוש ואפשר דמשמע להו כן ממה שפירש"י מ"ס צוותא דאשתו עדיף ליה דאפילו מטמא ליה ומשדר ליה חוץ לג' מחנות וכו' ומשמע דמעיקרא לא הי' משולח חוץ לג' מחנות כמ"ש התוס' אח"כ בשמו ולא מסתבר דאינו חושש בזה שיהא משולח חוץ לג' מחנות אע"כ ר"ל שיש לו כנגד זה שמחה דאית ליה צוותא דאשתו שלא הי' לו קודם לכן והא עדיפא לי' אבל לפי מ"ש אח"כ דשניהם משולחין חוץ לג' מחנות אלא דמוחלט צריך פריעה ופרימה שייך לומר דאינו חושש בזה כמ"ש התוס' לקמן ומ"מ אע"פ שחזר בו רש"י ממ"ש דמוסגר אינו משולח חוץ לג' מחנות לא פסיקא להו שחזר בו גם ממה דהוי ס"ל דמוסגר אסור בתה"מ דהא אי הוי אסור בתה"מ הוי ניחא טפי וכיון שלא חזר בו בפירוש מזה אין לנו לומר שחזר בו אבל ממאי דהוי ס"ל דמוסגר אינו משולח חוץ לג' מחנות ידעו שחזר בו בפירוש:
שם כ"ש דמוסגר מותר. נ"ל דכוונתם דלמ"ד מוחלט מותר ולא ילפינן ק"ו מימי ספרו אע"פ שמוחלט צריך פריעה ופרימה כ"ש דמוסגר מותר ולא ילפינן מימי ספרו ועיין במהרש"א ודו"ק:
שם ואין מצפה עתה ליטהר כצ"ל:
שם ור' קסבר וכו' ולדברי ר' לא תמצא וכו'. נ"ב בשם הב"ח שצ"ל ר' יוסי ואינו מובן לי דלר"י ודאי ניחא דבפירוש ס"ל דלא נמצא רואין להקל ולא להחמיר ולא ק"ל אלא לר' דאמר נראין דברי ר"מ דהא ר' לא ס"ל כר"מ דלר"מ רואין להקל ולא להחמיר ולר' לא נמצא זה:
שם ד"ה בהסגר ראשון וכו' לכך נראה דברי ר"י וכו', לפיר"י קשה מהא דאמרינן בטהור כ"ע לא פליגי דלא חזי ליה ועיין מש"ל פ"ז מה' יו"ט הט"ז שהאריך בזה:
שם דהא לא שייך לטהרו או לטמאו וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד כוונת התוס' דבתחלת הסגר ראשון כיון שעדיין לא התחיל להסגיר אותו פשיטא שיכול לשתוק כשיראה שצריך לטמאו דלטהרו או לטמאו משמע אחר שכבר הי' נזקק לו וצריך עתה לומר אם לטהר או לטמאו וכ"מ לקמן ע"ב בתוס' ד"ה יש יום וע"ש במש"ל: