אור ברסלב
גנזי יוסף מועד קטן › דף ג.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

מועד קטן · דף ג.

דף ב:

גמרא ובצירה בכלל קצירה. עיין רש"י פ' בהר בפסוק את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור דמשמע מדבריו דבצירה וקצירה גופם אין בהם איסור אלא משום שלא הפקיר אבל בהפקר מותר ולא דמי לחרישה וזריעה שהם עבודת הארץ שגם בהפקר אסורים וא"כ לכאורה קשה הא דאמרינן כאן בצירה בכלל קצירה הא תרווייהו אינם מלאכות אסורות אכן הרמב"ם פ"ד מה' שמיטה הי"א כ' וז"ל ואם קצר כדרך הקוצרין לוקה כגון שקצר כל השדה וכו' או שקצר לעבודת הארץ וכו' עכ"ל. ומבואר שבכה"ג גם בהפקר אסור וא"ש כאן:

שם):

מנין לעידור ולקשקוש ולכיסוח וכו'. הנה ברייתא היא ממש ברייתא דלעיל רק בזה דבברייתא דלעיל תנא מנין לניכוש ולעידור ולכיסוח אבל קשקוש מתיר בסיפא דברייתא זו ודלעיל ונהי דאפשר לתרץ דכאן דאסר מיירי לאברויי אילני אבל ק' אמאי השמיט כאן ניכוש אבל בברייתא דלעיל לא קשה אמאי לא תנא קשקוש לאברויי אילני די"ל דהיינו עידור כפירש"י ונקיט עידור בגפנים וה"ה קשקוש בזיתים וצ"ע:

שם תוס' ד"ה אין דנין וכו' ואינו כלל ופרט וכלל ודיינינן וכו' כצ"ל נ"ל וכצ"ל במהרש"א. ומה שהקשה מהרש"א מה דאמר לקמן ע"ב דחרישה אתיא מכלל ופרט וכלל לא הבינותי דהא איכא מ"ד דמיצטרפי והוי כלל ופרט וכלל ושפיר אמר לקמן יכול ילקה וכאותו מ"ד דס"ל דהוי כלל ופרט וכלל ואפשר דכוונתו דטפי הי' לו לומר כדר' אילעא וגם כאן קשה אמאי לא אמר דמ"ד לוקה ס"ל דהוי כלל ופרט וכלל וכמ"ד דס"ל כן ונ"ל דכאן בא לומר דאפילו תרווייהו ס"ל דאין דנין בכלל ופרט וכלל א"ש פלוגתתם ולקמן אמר רבותא יותר דיכול אפילו בלא דר' אילעי ילקה דדנין בכלל ופרט וכלל ולכן בלא דר' אילעי צריך קרא לפוטרו ממלקות:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה