אור ברסלב
גנזי יוסף מגילה › דף כג.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

מגילה · דף כג.

דף כב:

גמרא לימא ר"ע דאית ליה גברא יתירא ר"ל ביוה"כ נהי דא"צ למהר לצאת דליכא משום עונג שבת ולא משום שמחת יו"ט כמו שפירש"י גבי שבת ויו"ט מ"מ א"צ לכוון לאחר ולשון מאחרין לצאת משמע שמתכוונים או מוכרחים לאחר:

שם תוס' ד"ה אמר יעקב וכו' לא היה מזכירו וכו' נ"ל דר"ל לא היה מזכירו לשבח ששאל דברי תורה אבל בתוס' ע"ז (דף י"ז) שאמר דברי מינות ניחא להו שמזכירו לגנאי כמ"ש רש"י פ' פנחס בפסוק ושם איש ישראל: (שם) ד"ה חד אמר וכו' ולכך אנו נוהגין וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד דוקא להוסיף על מנין הקרואים לא ניחא להו לפרש ומפטיר אחד חוץ מהשלשה כמ"ש התוס' ד"ה ולרב אשי אבל אי נימא דאין מפטיר עולה למנין ניחא לפרש ומפטיר א' חוץ מהשלשה כמו שניחא לומר שמחמיר להפטיר ממילא משמע שיקרא נמי בתורה משום כבוד תורה ואינו מן המנין:

שם יחזור ויקרא הז'. וגי' הב"ח יחזור ויקרא מה שקרא השביעי ואינו מובן לי שהרי כתבו בדבור שאח"ז דלכתחלה מנהגנו שהמפטיר חוזר וקורא מה שקראו הראשונים לכן נ"ל כגי' שלנו ור"ל שטעה וגמר כל הסדר עם ששה קרואים יחזור ויקרא הז' מה שקרא הששי:

שם וכן אם הוא יו"ט וכו'. נ"ל דר"ל שקרא גם למפטיר ואפשר שאמר גם ההפטורה דאל"כ כבר כתבו דמנהגנו לכתחלה לקרות כל המנין בלא מפטיר וממילא המפטיר אח"כ קורא בחובת היום:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה