גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
מגילה · דף כ:
ד"ה והא קיי"ל וכו' אמאי פליגי וכו'. ר"ל הא לא משכחת ביה"ש כלל דעד צאת הכוכבים יום ואח"כ הוי לילה ועיין תוס' שבת (דף ל"ה ע"א) ד"ה תרי תלתי מיל ובמהרש"א ומהר"ם שם:
שם רש"י ד"ה כי ביום וכו' אלמא כפרתו ביום. נ"ל דר"ל אבל אין ראיה מפסוק זה דכל היום כשר ועיין בחידושי הרשב"א ודו"ק:
שם תוס' ד"ה כל הלילה וכו' לפי שאין אלא הזכרה וכו'. משמע דר"ל דספירה בזה"ז דרבנן זכר למקדש כאמימר מנחות (דף ס"ו ע"א) וק"ל דא"כ לא היו צריכין לומר אבל לשופר ולולב יש עשייה אלא אבל שופר ולולב דאורייתא ואפילו נפרש לולב בחוה"מ אבל שופר א"א לפרש כן ויו"ט שני פשיטא דהוי כראשון וצ"ל דטעם זה עיקר משום לולב: