גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
מגילה · דף טו.
ד"ה יו"ט ראשון וכו'. עיין מהרש"א בח"א בשם המדרש ותרגום דבלילה ההוא היה ליל א' דפסח ולא ידעתי היאך יפרש ויהי ביום השלישי דע"כ היה בי"ד בניסן ולמאי חשיב לה שלישי ואנכי לא מצאתי במדרש שהיה בליל א' של פסח אלא בתרגום איתא ביה בליליא אתקטלו כל בוכרי דמצראי אבל איתא שם עוד בי' בליליא ההוא אתגליין נבואן לנביאן וחלמין לחלמי חזויא ופשיטא שבכל השנה נתגלים נביאות וחלומות וצריך לפרש דמ"מ יניקת הנבואה הוא מליל פסח אכן בפיוט ויהי בחצי הלילה חשב הפחדת ארמי באמש לילה וישראל ישר לאל ויוכל לו לילה וא"א שיהיו שניהם בלילה א' שהרי אחר ששב לבן למקומו הלך יעקב לדרכו ויפגעו בו המלאכים ששלח לעשו ואח"כ ויותר יעקב לבדו ולבן אמר ליעקב ואלקי אביכם אמש אמר אלי הרי דשל לבן הי' קודם גם א"א לומר דשל יעקב הי' בשנה השנית דהא לא נשתהה בהליכת הדרך כמ"ש רש"י פ' וישב בפסוק ויתאבל על בנו ימים רבים גם איתא שם שנאה נטר אנגי וכתב ספרים בלילה עוררת נצחך עליו בנדד שנת לילה וע"כ ספרים שכתב המן הי' בי"ג כמבואר בפסוק וכן הרבה שחשב שם בפיוט צריך עיון מנ"ל לומר שהי' בליל פסח וע"כ לא חשב אלא מה שנעשה בלילה ואפילו לא הי' בליל פסח וכ"כ בפירוש הפיוטים ורוב מהם היו בחצי ליל זה משמע ולא כולם וא"כ נוכל לומר דמ"ש בתרגום ביה בליליא אתקטלו כל בוכרי דמצראי הוא לאו דוקא אלא דבלילה ההוא נדדה הי' ליל ב':