אור ברסלב
גנזי יוסף מגילה › דף ח.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

מגילה · דף ח.

דף ז:

ד"ה דריסת הרגל וכו' בפרק בתרא דביצה וכו'. עיין במהרש"א מ"ש בביאור דבריהם ולענ"ד עדיין אין דבריהם מובנים דהא פשיטא שלא הקשו דנימא באמת דההיא דהתם לא אתיא כר"א ומותר בשותפין דהא תקשה אמאי אסר ביהכ"נ ובית המרחץ כמ"ש בת"י שם וע"כ צ"ל דהתוס' מקשים דמ"מ ממתניתין דהשותפין שנדרו אין קושיא כיון דאתיא כר"א אפשר לומר דההיא דהתם לא אתיא כר"א וא"כ אכתי תקשה הא מההיא דהשותפין שנדרו אין קושיא דמנ"ל דשאר אינשי קפדי וההיא דהתם הוי כשאר אינשי דלמא גם שאר אינשי קפדי או גם התם הוי כשאר שותפין אכן לענ"ד אפשר לומר דבביצה לא מייתי מהא דשותפין שנדרו אלא דבמאי דאסור בשאר אנשים אסור גם בשותפין דרחיצה בבור [וכן ביהכ"נ ובית המרחץ] הוי הנאה גמורה אלא דהוי ס"ד דאפ"ה מותר בשותפין מייתי ממתניתין דאסור בשותפין ואע"ג דאתיא כר"א היינו משום דלרבנן גם בשאר אינשי מותר ומ"מ מדר"א נשמע לרבנן דבמאי דאסור לדידה דהיינו בהנאה גמורה גם בשותפין אסור ובתו' ב"ק (דף נ"א ע"ב) ד"ה זה וב"ב (דף נ"ז ע"ב) ד"ה רבינא לא הזכירו קושיא זו מביצה וצ"ע רב ליישב דברי התוספות אלו:

שם ע"ב):

רש"י ד"ה לטהור מתוך החלט וכו' כצ"ל:

שם):

תוס' ד"ה עד שיכתבנו וכו'. עיין מ"ש מהרש"א בגמרא ולכאורה קשה דטפי הי' להם להתוס' לציין מקרא שכתבו תרגום שהוא ברישא דברייתא ומיירי בגופן שלנו ושינה הלשון כדאמר בגמרא ונ"ל משום דרישא הי' אפשר לפרש בגופן שלהם אם לא משום סיפא דתני עד שיכתבנו אשורית דשמעינן מינה דבגופן שלהם אפילו מקרא שכתבו מקרא ג"כ אינו מטמא ע"כ מקרא שכתבו תרגום מיירי בגופן שלנו כדאמר בגמרא וא"כ אפשר לומר שפיר שהתוס' פירשו עד שיכתבנו אשורית על הכתב וקושייתם מרישא מקרא שכתבו תרגום ולכאורה ע"כ צריך לפרש כן דאם, עד שיכתבנו אשורית קאי גם על הלשון לחוד רישא למה לי ואפשר דסיפא הוי היפוך דרישא דתני מקרא שכתבו תרגום דשינה הלשון וכתב עברי דשינה הכתב ועל שניהם סיים עד שיכתבנו אשורית ולא ישנה לא הלשון ולא הכתב וכמ"ש מהרש"א:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה