גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
מגילה · דף ג:
ד"ה מת מצוה עדיף הקשה וכו'. תמהני דיותר הו"ל להקשות דת"ת דחמירא מבטלין לכל מתים וכמ"ש בדבור שלפני זה ובעבודה קתני דאינו מיטמא אלא למת מצוה והנה הט"ז סי' תרפ"ז ס"ק ב' הביא בשם הר"ן דהא דעבודה נדחה מפני מגילה דוקא כשיכולין אח"כ להשלים העבודה והקשה עליו דהא מבטלין ת"ת מפני מגילה ות"ת נדחית לגמרי דהלימוד של עכשיו א"א בתשלומין שמה שילמוד אח"כ היא מצוה בפ"ע ואפ"ה נדתה מפני מגילה ע"ש וצ"ל לדעת הר"ן דס"ל דמסתמא לא מיירי במי שתורתו אומנתו ואינו מפסיק בשום פעם ואפשר דזה פטור ממגילה כמו שפטור מתפלה כדאיתא בא"ח סי' ק"ו אלא מיירי במי שקבע עתים לתורה ודוחה העת או מפסיק השיעור לקרא את המגילה ואח"כ לומד השיעור ומעתה אפשר לומר דהא שמבטלין ת"ת להוצאת המת היינו משום שילמוד אח"כ ואה"נ דעבודה מבטלין בכה"ג לכל מתים והא דקתני הכא דדוקא מת מצוה היינו להטמאות דשוב לא יוכל לעשות העבודה ותדחה לגמרי ולפ"ז צ"ל דקו' הר"ר אלחנן הוא משום דקיי"ל דהיכי דאפשר שתיעשה המצוה ע"י אחרים ת"ת עדיף והיכי דא"א שתיעשה ע"י אחרים המצוה עדיף כדאיתא ביו"ד סי' רמ"ו סי"ח וכיון דמבטלין ת"ת להוצאת המת אע"פ שאפשר ע"י אחרים כיון שאינו מת מצוה ממילא במ"מ שא"א ע"י אחרים מבטלין ת"ת לגמרי אפילו מי שתורתו אומנתו שנתבטל ת"ת של עכשיו לגמרי וק"ו לעבודה כנלענ"ד ועמ"ש לקמן בשם הרשב"א:
שם רש"י ד"ה את ל"ת דכתיב וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד נראה ליישב דבשבת (דף פ"א ע"ב) פירש"י דכתיב והתעלמת וכו' וה"נ טלטול דרבנן וכו' ע"ש ומשמע דכוונתו דכיון דכתיב והתעלמת דדחי לאו דלא תוכל להתעלם אע"פ שא"א ללמוד משם משום דאיסורא מממונא לא ילפינן מ"מ סמכו ע"ז לדחות אד"ר וה"נ אפשר לפרש דבריו כאן ולכאורה היה אפשר לומר דכאן אפילו הוי דאורייתא שוא"ת הוא ושפיר יליף מולאחותו דומיא דהולך לשחוט פסחו. ונ"ל דלא ניחא ליה לרש"י לומר כן דהא קודם האיבעי' הביא ברייתא דולאחותו ואפ"ה איבעי' ליה דלמא מגילה עדיף משום פרסומי ניסא ומהיכי פשיט לה אח"כ לכן פירש"י מוהתעלמת דאע"פ שאינו בזיון גדול דוחה לפעמים ל"ת שבתורה וממילא בבזיון גדול דוחה גם פרסומי ניסא וכעין סברא זו כ' בתוס' רי"ח בברכות שם כ' הרשב"א וז"ל תמוה לי מקרא מגילה נמי הא דחי עבודה ותלמוד תורה וי"ל דלאו דוקא דחייא עכ"ל ונ"ל דכוונתו כדברי הר"ן שכתבתי לעיל דמיירי דוקא כשיעשה אח"כ העבודה וילמוד השיעור ועיין בריטב"א ואין להאריך:
שם גמרא בשלמא נראה וכו'. עיין בט"ז סי' תר"צ סק"ג:
שם תוס' ד"ה כרך שישב וכו' וי"ל דשאני טברי' וכו' נ"ל דר"ל דבמאי דבבתי ערי חומה בעינן חומה ממש בהא ודאי שאני מקרא מגילה דדי כשמגניא מאויבים אבל במה שלא מועיל בבתי ערי חומה בחומה ממש כגון בישב ואח"כ הוקף דלא מועיל כיון שהי' פעם א' בלא חומה לזה גמרינן גם למגילה בחומה המועיל בה ומ"ש ג"כ דין הוא ר"ל כמו בחומה גמורה ועיין בריטב"א ודו"ק: