אור ברסלב
גנזי יוסף כתובות › דף קי.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

כתובות · דף קי.

דף קט:

ד"ה למימסר מודעא איני מוכר וכו' כצ"ל:

שם תוס' ד"ה ורבנן וכו' הלכך לא איבעי ליה וכו' כצ"ל. ור"ל ולכן בההוא דלעיל לכ"ע לא איבעי ליה למימסר מודעא. ועיין במהרש"א ולענ"ד נראה לתרץ דהא ודאי אינו ברור שיחזור וימשכן השדה דהא יכול להיות שישלם לו חובו במעות או אם שדה זו היא עידית ישלם לו חובו בבינונית וגם משמע להו דעיקר המכירה אינו כדי שיוכל למשכנו אלא משום שצריך למעות ואמר אדמון שהיה לו למכור לאיש אחר כדי שלא יהא להלוה פתחון פה לומר אלו הייתי חייב לך וכו' וחכ"א שהיה פקח בזה, כדי שיוכל למשכנו ואדמון סבר איבעיא ליה למימסר מודעא ורבנן סברי חברך חברא אית ליה ולא יקח השדה וס"ל להתוס' דאין החשש שלא יוכל למשכנו דאין זה עיקר טעם המכירה אלא משום שצריך למעות לכן שפיר כתבו דהרבה לוקחים ימצא ומשום שיוכל למשכנו פשיטא שלא היה לו למנוע מלמסור מודעא דטענה שיהי' ללוה לומר אלו הייתי חייב לך דוחה טעם שיוכל למשכנו כנ"ל:

שם רש"י ד"ה ומ"ס בשל עולם וכו' עיין במהרש"א ולכאורה הוכרח רש"י לומר וכיון דבהדדי אתו דכמו שאין דרך לבעל הבינונית לבא מקודם לתבוע כך אין מקום לבעל זיבורית לבא מקודם כיון שיהיו עומדים כל אחד בשלו ל"ל לטרוח לבא לב"ד ואי דמ"מ אקלע ובא לתבוע כמו כן יכול להיות דאקלע ובא בעל בינונית ונ"ל דס"ל למהרש"א דבעל זיבורית יכול להיות שבא לב"ד דלאו דיני גמר וסבר בשלו הן שמין ויגבה בינונית ויתן לו זיבורית אבל בעל בינונית ל"ל לבא לב"ד דבע"כ יקח זיבורית ויתן בינונית כנ"ל. וע"ע במהרש"א עד אבל לר"נ בלאו רווחא דהמתנה זה וכו' כצ"ל:

שם גמרא אלא ראשון, לחמש ושני לעשר. הוא לאו דוקא כ"כ השטמ"ק: (שם ע"ב) גמרא לאתויי אפילו מנוה הרע לנוה היפה לכאורה בשוים הוי רבותא טפי דאפילו לרשב"ג מוציאין מעיר לעיר בשאר מקומות אבל מנוה הרע לנוה היפה אין מוציאין לרשב"ג אפילו בשאר מקומות וצ"ל דמ"מ לת"ק דלית ליה שהנוה היפה בודק הוי מנוה הרע לנוה היפה רבותא טפי:

שם תוס' ד"ה היא אומרת וכו' וי"ל וכו'. עיין במהרש"א עד נמי לא ושמעינן ליה וכו' כצ"ל נ"ל. וע"ש עוד עד וה"ה מה"ט דכופין אותו וכו' נ"ל דר"ל אם הוא מח"ל והיא מא"י והיא רוצה לצאת לח"ל והוא רוצה לעלות אליה לא"י ובגוונא דהכי בשאר ארצות כופין אותו דכשם שע"מ כן נשאה כן אמרינן ע"מ כן נשאת לו וכופין אותו והחמ"ח סי' ע"ה ס"ק ד' נסתפק בזה והב"ש ס"ק ד' הכריע דא"י לכוף אותו ועיין פ פ"י וס' דרישת ארי:

שם ד"ה ואימא נסכא וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד אין כוונת מהרש"ל להשוות דברי התוספות דהכא עם דברי התוס' פ' ג"פ אלא כוונתו שדברי התוס' פ' ג"פ נראין לו עיקר:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה