גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף קט.
ד"ה תשב וכו' פי' רשב"ם וכו'. הנה לפירשב"ם צ"ל דהא דאמר כופין לאב היינו בזה שתשב עד שילבין ראשה אבל לפי' רבי ניחא ליה לפרש כופין לאב ממש לכן לא משמע ליה לפרש כשאין לו לאב כלום וכופין לאב בהא שתשב עד שילבין ראשה ועיין מהרש"א ברש"י מ"ש מיהו יש לדקדק וכו' ולענ"ד נראה ליישב דרש"י ס"ל כפירשב"ם דלא שייך כופין לאב אלא במה שתשב עד שילבין ראשה וא"כ לא שייך כלל לומר בד"א שתשב עד שילבין ראשה בגדולה אבל בקטנה כופין או איפכא דהיינו תשב עד שילבין ראשה היינו כופין ואפילו נימא דס"ל לרש"י כפי' רבי דכופין ממש מ"מ לא משמע ליה לחלק בין גדולה לקטנה דבהא תשב עד שילבין ראשה ובהא כופין דמשמע ליה שגם תשב עד שילבין ראשה הוי כפייה אלא שאם רוצה הבעל ואפשר לכופו כופין ממש ואם אין לו לאב או שאין הבעל רוצה לטרוח תשב אבל במה שאין הדין לכופו אין אומרים תשב עד שילבין ראשה אע"ג דרשב"ם ס"ל דאם לא קדשו מיד אין כופין ומ"מ תשב רבי לא ס"ל כן אלא אם אין כופין לא תשב וא"כ רש"י בין אי ס"ל כרשב"ם ובין אי ס"ל כרבי לא שייך בד"א אהא דאשב עד שילבין ראשי כנ"ל:
שם ד"ה שני דברים וכו' הלכך נראה לרבי כפר"ח וכו'. ק"ל לפר"ח מנ"ל לומר שבעה דברים שאמר אדמון אין הלכה כיוצא בו הא כמותו הלכה בכולהו דלמא הא כמותו בקצתם הלכה כמותו ובקצתם אין הלכה כמותו ולא תקשה מר' יצחק בן אלעזר ונ"ל דלא משמע לגמרא לפרש שני דברים בדברי ר' זירא דהא ר' זירא לא אמר אלא שבעה דברים שאמר אדמון אין הלכה כיוצא בו וע"כ או שמחלק בין כמותו לכיוצא בו וכמותו הלכה בכולהו או שאין הלכה בכל כיוצא בו וה"ה בכל כמותו אבל לחלק שני חילוקים דבכיוצא בו אין הלכה כלל ובכמותו בקצת הלכה כמותו ובקצת אין הלכה כמותו זה אינו במשמעות דברי ר' זירא כנ"ל: