גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף קז:
ד"ה עמד בדין וכו' דע"כ בהכי מיירי וכו' עיין במהרש"א עד ומיהו לא הוה צריכי להכי וכו' ולענ"ד צריכי להכי דאי הוי אפשר לומר דהתם מיירי בחלה אח"כ לא היה אפשר למפשט מהכא דשאני התם שכבר נתחייב לה אפשר דאין להפסידה לכן הוכרחו לומר דזהו פשיטא ולא איבעי ליה התם אלא בחלה קודם ואיכא למיפשט מיבמה כשחלה אח"כ ותירצו דיבמה אפילו חלה אח"כ לא אגידא כ"כ כארוסה אפילו חלה קודם:
שם ד"ה הני מאני וכו' יותר משאר כ"ח וכו'. מלשון זה משמע דס"ל דמאני דקוניא ירוקי אסורי טפי משאר כ"ח וא"כ אפשר דחיורי ואוכמי דינם כשאר כ"ח וניחא לפ"ז מ"ש אף אם היה כולו מעופרת לא היה נאסר ועכשיו שאין בו אלא עופרת מעט יאסור דהא העופרת גורם האיסור דע"י העופרת אסורים יותר משאר כ"ח אכן מלשון רש"י משמע דחיורי שרי טפי משאר כ"ח ולפ"ז אפשר לומר דירוקי דמי לשאר כ"ח ומ"ש רש"י שהוא עז ומחלחל את החרם ר"ל ממה שמחליקו העופרת וא"כ אין מקום לקושיא זו שהקשו התוס' דכולו מעופרת אינו נאסר וכיון שאין בו אלא עופרת מעט נאסר ומ"מ אין דברי התוס' מובנים לי דהא אין הטעם שבלעי משום מעט העופרת או הזכוכית אלא משום שמעורב בו צריף ובתוס' ע"ז (דף ל"ג ע"ב) כתבו וז"ל ועוד קשה מי גרע חיפוי אבר מאם היה כולו ממנו עכ"ל ופי' מהר"ם דכולו אבר פשיטא דבלע והקשה אמאי ע"י חיפוי לבד לא בלע וקאי הקושיא על חיורי ואוכמי וא"ש אבל מהרש"א פי' שם הקושיא על ירוקי וכולו אבר פשיטא דלא בלע וקשה כמ"ש הא משום הצריף בלע ומ"מ מדברי שניהם משמע דחיורי ואוכמי לא בלעי כלל וא"כ ירוקי אפשר לומר דלא בלעי טפי משאר כ"ח ודברי התוס' דהכא צ"ע. שוב ראיתי ביו"ד סי' קל"ה ס"ה ו' דכלי צריף בלעי טפי מכלי חרס ומאני דקוניא ירוקי דינם ככלי צריף וחיורי ואוכמי לא בלעי כלל ולפ"ז דברי רש"י ודברי התוס' לאחדים הם וכולו אבר הוי כלי מתכות וקיל מכ"ח וצדקו דברי מהרש"א בע"ז הנ"ל וניחא נמי מ"ש התוס' כאן ועכשיו שאין בו אלא עופרת מעט יאסר דהעופרת גורם איסור דעל ידו חמיר מכ"ח אבל מה שהקשיתי לעיל דהא אין הטעם משום מעט העופרת או הזכוכית אלא משום הצריף במקומה עומדת וצ"ע ואפשר ס"ל דכולו מעופרת ג"כ יש בהם צריף אבל לא ידעתי מנ"ל דעם צריף לא בלעי: