גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף צח:
ד"ה כאן שנה רבי וכו' נראה לר"ת וכו' שוה מנה במאתים וכו'. עיין במהרש"א ואנכי לא ידעתי איך לפרש שוה מאתים במנה איך שייך לומר הריוח לבעל המעות או לשליח הא לא נזכר שליח אצל הלוקח ואין הדין אלא בין האשה ובין היתומים ואצלם יש הפסד וע"כ גירסא שלפנינו בתוס' נכון וכמו שפי' מהרש"א וזה כוונת מהר"ם שיף שכ' דלא נכון להפך:
שם ד"ה אמר ר"פ וכו' מאי קמ"ל במאי דקאמר דבר שאין לו קצבה וכו' נ"ל דה"ה שהיו יכולין לומר מאי קמ"ל במאי דקאמר דבר שיש לו קצבה חולקין וחדא מנייהו נקטו ובגירסא אחרינא שהביאו כתיב דבר שאין לו קצבה בתחלה:
שם שהשכירים שלנו אינו אלא שכיר יום וכו' כצ"ל:
שם גמרא ומאי אפילו אפילו היא אומרת וכו' הלשון דחוק וצריך לפרש ומאי אפילו בהא דתני אפילו היא אומרת וברש"י משמע דלא גריס אלא ומאי אפילו היא אומרת: