גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף צז:
רש"י ד"ה מגורשת ואינה מגורשת ומן האירוסין עיין במהרש"א שמחק תיבות ומן האירוסין מכאן ובמהרש"א צ"ל ואינה מגורשת ומן האירוסין ולא וכו' ועיין מהר"ם שיף:
שם תוס' ד"ה אלמנה וכו' א"נ וכו' עיין במהרש"א עד כיון דהך סברא דהכא לא קאי ע"ש והוא דחוק לענ"ד דלא משמע דדחי לומר דגרושה לא נפיש חן דידה אלא דאע"ג דנפיש חן דידה מ"מ לא תמכור אלא בב"ד ולענ"ד אפשר לפרש דברי התוס' בפרק הכותב (דף פ"ז ע"א) דכוונתם דאלמנה גם הבעל מקפיד בחן דידה כיון שלא היה שונא אותה אבל גרושה שהיה שונא אותה דמי לאלמנה מן האירוסין שלא היה לה חבת ביאה וזהו שכתבו שם מ"מ לא בעיא חן כמו אלמנה ר"ל דמ"מ אין הבעל מקפיד בחן דידה:
שם ד"ה מתניתין וכו' היא דמוכרת כתובתה שלא בב"ד נ"ל דצ"ל לכתובה ומיירי שמוכרת קרקעות לצורך כתובה וס"ל דהא דאמר מוכרת היא אפילו ד' וה' פעמים לכתובה כפירש"י היינו נמי שלא בב"ד ותיבת שלא בב"ד קאי גם ע"ז אבל לשון מוכרת כתובתה משמע שטר כתובתה ובזה לא שייך ב"ד כלל: (שם) ד"ה בבתוליה וכו' דליכא למימר וכו'. עיין במהרש"א עד אלא לגבי בוגרת וכו' דלא קאמרי לקמן דבתולה שלימה וכו' כצ"ל, ומ"ש אך קשה וכו' נ"ל לתרץ דלשון בתולה שלימה משמע טפי למעט שלא כדרכה מבוגרת דשלא כדרכה גרועה מבוגרת אלא במאי דתלי בריבוי דב' ס"ל לר"מ דמרבה שלא כדרכה אע"פ שממעט בוגרת וכן, לר"א ור"ש הוי ממעטינן מבתוליה גם שלא כדרכה ואצטריך רב:
שם ונ"ל דמשמע ליה וכו'. עיין במהרש"א עד לקמן לר"ש וכו' כצ"ל: (שם) ד"ה בתולה וכו' אכתי קשה וכו'. ר"ל דכיון דס"ל דאין בתולה אלא נערה אע"ג דאיצטריך לדרשא מ"מ לא נפיק ממשמעותיה דאינו אלא נערה ועיין במהרש"א עד ויותר הו"ל להקשות כו' ולענ"ד ודאי האי תנא פליג אמ"ד בתולה אפילו מקצת בתולים ולכן לא מקשו אלא אההוא תנא בפ"ע אמאי אצטריך בשום מקום למכתב בתולה נערה וכ"ה הקושיא בתוספות יבמות (דף ס' ע"ב):
שם
ואמרינן נמי בקידושין וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד נראה ליישב דדוקא גבי בוגרת לא ממעטינן משום דאצטריך לדרשא אחרינא אבל שלא כדרכה נתמעט אע"ג דאיצטריך לדרשא אחרינא וכמ"ש לעיל דשלא כדרכה גרועה מבוגרת: