גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף צה:
רש"י ד"ה הבעל מוציא וכו' אם בא לדין עמו יכול הוא לזכות וכו'. מלשון זה משמע דס"ל כפי' התוספות דלאו דוקא קאמר שיוציא וכו' אלא מתוך וכו' ואח"כ בד"ה ומוקמינן לה הוגה מנ"י כ"י בפעם הזאת וכו' משמע שיש חילוק בין פ"א לפ"ב דדוקא בפ"ב אינו יכול להוציא מיד הלוקח משום דאית ליה פסידא ולא בפעם א' והיינו כפי' רבי שהביאו התוס' דאלו לפי' התוס' א"צ לזה דשפיר אפשר לומר דלעולם יכולין להוציא זה מיד זה ומוקמינן לה בידא דלוקח משום פסידא:
שם תוס' ד"ה ואין חייבין וכו' דהא בעל וכו'. עיין ב"ש סי' פ"ט ס"ק ה' ובב"מ שם: