גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף נט.
תוס' ד"ה א"צ להפר וכו' ואין לפרש וכו'. עיין במהרש"א עד ואמאי קאמר אין צריך להפר לה וכ' בהגהות קרני ראם אין לדבריו ביאור ולענ"ד דבריו מבוארין היטב דהא התוס' בדבור שאח"ז מקשים והיאך יכול להפר ותירצו שא"י ליזהר וכו' ע"ש וזה לא שייך כאן דדוקא התם דמעשה ידיה והמותר שלו ואסור לו ליהנות מהעדפה אינו יכול לצמצם אבל כשאינו מעלה לה מזונות ולא מעה כסף דהכל שלה שפיר יכול ליזהר וגם תירוצם השני שגם חלקה משועבד לו היינו בהעדפה שע"י הדחק לר"ע אבל במעשה ידיה הא צריכה ליזון מהם וגם המותר צריכה לצרכיה כיון שאינו מעלה לה מזונות ומעה כסף ואמאי אמר ת"ק א"צ להפר דמשמע דאי הוי צריך היה מפר הא אינו יכול להפר והול"ל אינו קדוש ואמאי הזכיר הפרה כלל ולתירוץ א' של התוס' הנ"ל קשה גם אמאי אמר ר"ע יפר ואפילו לתירוץ ב' אפשר שאין העדפה משועבד לו אלא כשמעלה לה מזונות ומעה כסף ולת"ק דהעדפה שע"י הדחק נמי שלו משמע ודאי דהיינו תחת המעה כסף אבל כשאינו נותן לה המעה כסף לא עדיף ממותר והוי שלה:
שם ד"ה כי אמר וכו'. עיין מהר"ם עד פליג אר"ע דס"ל וכו' כצ"ל: (שם) ד"ה לכשאקחנה וכו'. עיין במהרש"א עד אלא לר"י בן נורי אמדינן וכו' כצ"ל: