גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף נב.
ד"ה ממזרת וכו' פירות שאכל הבעל וכו' כצ"ל:
שם ממזרת ונתינה לישראל וכו'. עיין במהרש"א עד אלא דהתם במתניתין וכו' כצ"ל:
שם א"כ היתה נשכרת וכו'. עיין במהרש"א עד א"כ חוטא נשכר.
ובהגהות קרני ראם הקשה דהא קיי"ל דהוא מרגילה והוי הוא החוטא ע"ש והנה הי' יכול להקשות על. התוס' שכתבו א"כ היתה נשכרת משמע דהיא חוטאת דאל"כ מה בכך שהיתה נשכרת ונלענ"ד ליישב דאע"ג דהוא מרגילה מ"מ גם היא עשתה איסור ועברה על ל"ת שבתורה דיינו שקנסו אותו דאע"פ שבע"כ מגרשה נותן לה כתובה ככל הנשים והיא לא מקריא בזה חוטא נשכר דאין לה יתרון מכל הנשים ואינה נשכרת כלום אלא דאינה מפסדת כיין שהוא הרגילה אבל שתוכל לומר איני נותנת פירות ויהי' לה עדיפות משאר נשים תהיה נשכרת ויהא חוטא נשכר דהא מ"מ גם היא חוטא היא וכמ"ש:
שם גמרא מאי לאו במדיר אשת כהן וכו'. עיין במהרש"א עד ניחא ליה אמאי פודה וכו' כצ"ל:
שם רש"י ד"ה הב"ע וכו' היא נתן אצבע בין וכו' ובד"ה מדיר אשת כהן וכו' דהיינו כאלמנה לכ"ג כצ"ל:
שם תוס' ד"ה כגון וכו' עיין במהרש"א כאן ובגמרא וברש"י ד"ה הב"ע ונ"ל להוסיף דהוכרח רש"י לפרש דלר' יהושע ניחא ליה במדיר שאינו פודה אע"פ שהוא גרם דאל"כ מאי הועיל דרבא כר"י הא אע"ג דר"י כרבא ס"ל קשה הא הוא הגורם ואמאי איני פודה אע"כ דזה הוי ניחא ליה:
שם ד"ה רצה וכו' דלעיל מסקינן וכו'. עיין במהרש"א עד אבל לגבי כתובה וכו' כצ"ל: