גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף מז:
תוס' ד"ה כתב לה וכו'. עיין במהרש"א עד פ' אע"פ מבמדידיה וכו' ומסיק במדידה לדידיה אפילו וכו' ול"ד לההוא דראב"ע כו' כדאמרינן בפרק אע"פ לרבנן דראב"ע ולאו וכו' כצ"ל. ומ"ש דלא שייך התם אומדנא דחיתון ר"ל שלא נתקיים אומדנא דחיתון דהא באירוסין איירי ולא נתחתנו עדיין ויותר נ"ל דצ"ל אלא אומדנא דחיתון ור"ל דליכא אומדנא אחרת דהא באירוסין איירי ושייך שפיר אומדנא זו ומ"ש אח"כ דטפי סגי ליה לאב באחתוני ר"ל אחתוני של אירוסין והיינו שכ' אח"כ אחתוני בעלמא וכן מ"ש אח"כ דלאב סגי ליה באחתוני לר"נ ולבעל לא סגי ליה באחתוני היינו נמי של אירוסין ומ"ש לפי' ר"ת דלא מפליג וכו' ר"ל דבשניהם לא אזלינן בתר אומדנא דאחתוני של אירוסין אלא דבאב שייך אומדנא דאחתוני של נישואין ודי ליה בכך אע"פ שיש עוד אומדנא דשלא כתב לה אלא שתהנה בתו ומ"ש דהא שייך נמי בבעל אומדנא אחרינא אינו מובן וכוונת התוספות כפשטן דלפירש"י דמדמה אירוסין ואומדנא דע"מ לכונסה זה לזה ניחא דאע"ג דבר"פ אע"פ אזלי רבנן בתר אומדנא דאקרובי דעתא מ"מ לא אזלי בתר אומדנא דע"מ לכונסה אבל לר"ת דכיון דראב"ע ס"ל אומדנא דע"מ לכונסה ה"נ ס"ל אומדנא דע"מ שתהנה בתו ה"נ נימא לרבנן דכיון דס"ל אומדנא דאקרובי דעתא ס"ל ג"כ אומדנא דשתהנה בתו וא"כ המקשן דלא ס"ל לחלק בין יש אומדנא אחרינא או לא אמאי אמר לימא בפלוגתא דראב"ע ורבנן ואפשר גם כוונת מהרש"א כן ואין להאריך. ולפיר"ת ברייתא דלקמן (דף מ"ח ע"ב) אע"פ שכתובתה בבית אבי' בעלה יורשה אתיא כר' נתן כ"כ הרא"ש:
שם בת"י ד"ה ולריצב"א וכו' הוי כמו בפרק הנושא וכמו דכתיב וכו' כצ"ל:
שם תוס' ד"ה אם תענה וכו'. עיין במהרש"א עד וה"ה דה"מ לאקשויי וכו' ר"ל דלזה לא היו צריכים ראי' דפשיטא דמזונות גופיה לא מקרי עינוי: