גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף מו:
רש"י ד"ה יציאה דכוותה וכו' אכתי אימא לדידה וכו'. לכאורה אינו מובן דהא אפשר לומר דקושית אימא לדידה מיתרצא בתירוץ השתא אביה מקבל קידושיה וכו' אלא דפריך ע"ז ואימא ה"מ קטנה וכו' אהא שפיר מתרצינן מסתברא יציאה דכוותה קא ממעט והיינו נערה וצ"ל דמשמע ליה לרש"י דכשמסיק אלא מסתברא יציאה דכוותה קא ממעט הדר מכולהו שנוייא דכל הסוגיא וא"צ תו לסברא דהשתא אביה מקבל קידושיה ואפשר דזה כוונתו במ"ש ובמסכת קידושין פירשתי בלשון שמועתי והיינו כמ"ש ונראה לו דוחק אכן לפנינו בקידושין מפרש כמו פירוש הראשון. ועיין מהר"ם בתוס' ד"ה יציאה וכו' ודבריו הם מקושי הבנה ונראה כוונתו דיש כסף לאדון אחר משמע דהוי דאב ומקשה ואימא לדידה ולימוד דיש כסף לאדון אחר דמשמע דהוי דאב היינו בקטנה ומתרץ השתא אביה וכו' ומקשה ואימא ה"מ קטנה ופסוק את בתי מיירי ג"כ בקטנה ומשמע ליה השתא דבנערה לא שייך השתא אביה מקבל קידושי' ואיהי שקלא כספא ומסיק יציאה דכוותה קא ממעט ומיירי קרא דיש כסף לאדון אחר בנערה ולכן הקשו רש"י ותוספות דאימא לדידה ונדרוש יש כסף ביציאה אחרת כמ"ש רש"י ד"ה ואימא לדידה כיון דסברת השתא אביה וכו' לא שייך בנערה כנ"ל בכוונתו וצ"ל דמשמע להו דר"ח מפרש ואימא לדידה דדרשא דיש כסף לאדון אחר מיירי בקטנה ולא כפירש"י מדמתרץ ע"ז במסקנא יציאה דכוותה קא ממעט דמיירי בנערה מכלל דהמקשן הקשה דלמא מיירי בקטנה ומ"מ אין זה מספיק דאפשר לומר דהמתרץ לא תירץ אלא קו' ואימא ה"מ קטנה אבל קו' ואימא לדידה ותירוצה הוא כפירש"י ונשאר במסקנא וע"כ כמ"ש לעיל דמשמע להו דבתירוץ יציאה דכוותה קא ממעט מיתרץ הכל ועיין תוס' קידושין (דף ד' ע"א) שם הקושיא באופן אחר:
שם תוס' ד"ה יציאה וכו' דאיהו נמי מקבל וכו' כצ"ל: