גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף מא.
תוס' ד"ה ר"ש וכו' דהתם תבעו וכו' עיין במהרש"א עד ויש מקשים וכו' ואינו מובן דבלא דברי התוס' יש להקשות כן על הגמרא גופא כיון דלא ניחא להו להאמין לו למאן משלם וגם לא שייך כלל תבעו כיון דלא ניחא להו כלל וצ"ל דבתבעו היה ניחא ליה שתבעו אנסת והוא משיב פתיתי [וצ"ע אי הוי כתבעו חטים והודה לו בשעורים] אבל בלא תבעו משמע לי' לכאורה שהם אין אומרים כלום לכן הקשה שפיר ומתרץ דמ"מ אחר שאמר פתיתי אומרים הם אנסת אכן לענ"ד א"צ לזה והא ודאי דלא איירי כשמכחישין אותו דבזה לא שייך תשלומין כמ"ש בח"מ סי' ע"ה סי"א אלא איירי שהאב איני יודע והבת בין שמכחשת אותו ובין שמודה לדבריו אינה נאמנת להעיד לאביה וס"ד דר"פ דלא שייך אלא כשמכחשת אותו דלרבנן אינה נאמנת להפסיד לאביה ומאמינים לו שפיתה ולר"ש לא כל הימנו ופריך ניחא לה לדידה ומידה לדבריו מאי ומשני דלמא לא ניחא לי' לאביה ומיירי שאביה שותק דלרבנן אמרינן דשותק משום שא"י האמת ולר"ש אמרינן מסתמא לא ניחא ליה ופריך ניחא ליה לאביה ואומר שרוצה שנאמין לו כדי שישתכר הקנס ואפשר דלפ"ז יש לשאול אותו אי ניחא ליה ומשני אפילו אומר דלא ניחא ליה לא מועיל: