גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף לח:
בת"י ד"ה אימא וכו' קמייתא דקנס ודמפתה אבל בתולות וכו' כצ"ל ור"ל אי הוי דריש הגז"ש מבתולה הוי דריש מבתולה קמייתא:
שם חד לחייבי לאוין ועשה וחד לחייבי לאוין וכריתות. ר"ל לכל מר כדאית ליה וכמ"ש התוס' (דף כ"ט ע"ב) ד"ה וחד לאתויי ע"ש דלמ"ד אין קידושין תופסין בחייבי לאוין אתי חד לחייבי עשה וחד לחייבי לאוין וכריתות ולמ"ד קידושין תופסין בחייבי לאוין חד לחייבי עשה וחייבי לאוין וחד לחייבי כריתות ומ"מ לרווחא דמלתא כ"כ דהא אליבא דר"ע קיימינן ור"ע אית ליה אין קידושין תופסין בחייבי לאוין ולדידיה ודאי חד לחייבי עשה וחד לחייבי לאוין וכריתות וכ"כ התוס' כאן אח"כ: (שם) ואיכא ג' ריבויין וכו'. ר"ל חוץ תרי דלגופייהו וחד דאתי לגז"ש כדאיתא בגמרא שם אלא דלר"ע אי הוי דריש גז"ש מבתולה הוי דריש מהנך דלגופיה ובתולות דריש לכתובת בתולה כמו שהוכיחו דאי איכא וכו' ונ"ל דמשמע להו להגמרא דלר"ע אתי בתולה לכתובת בתולה כיון דדריש אשר לא אורסה לגז"ש ולא בתולה ולא נמעט בעולה משום דאשתני גופה ולא אמרינן חד בתולה לגז"ש וחד לגופה ונתמעט בעולה ומאשר לא אורסה נמעט נתארסה ונתגרשה:
שם תוס' ד"ה לאבי וכו' ואנא ידענא וכו'. ר"ל כיון דמ"מ לא מיפטרא בולא כלום דהא אפילו אי לא הוי בסקילה הוי בחנק לכן מסברא לא הוי בסקילה אבל כאן אי לא מיחייב קנס פטור בולא כלום לכן מסברא אין לפוטרו:
שם ד"ה יש בגר וכו' דלמי שזה ניתן זה ניתן וכו' ר"ל כיון שמשלם שניהם אמרינן דלמי שנותן הקנס נותן גם בושת ופגם אבל למילי אחריני היינו לומר דכיון שפטור מקנס שאינה יכולה להורישו לבנה יהא פטור גם מבושת ופגם זה לא אמרינן וע"ל (דף ל"ט ע"ב) ד"ה בושת:
שם משמע דאי טבחו כולו באיסורא וכו'. עיין במהרש"א עד דעמד בדין על הגנבה מיהת וכו'. נ"ל דר"ל שגם בסיפא נוכל לפרש דעמד בדין על הגנבה מיהת שהיה בחיי אביו וממילא ברישא שהיה גם הטביחה בחיי אביו מיירי שעמד בדין גם על הטביחה ושניהם מיירי כשעמד בדין על מה שהי' בחיי אביו ונסתלקה קו' קרני ראם ע"ש: