אור ברסלב
גנזי יוסף כתובות › דף לה:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

כתובות · דף לה:

דף לה.

ת"י ד"ה לפיר"י דלעיל וכו'. נ"ל דלא קאי אדברי התו' לתרץ דלא תקשה לרב פפא גופי' אלא קאי על הגמרא דאמר לרבה מתניתין כמאן מוקים לה ע"ז כ' לפיר"י דלעיל (דף ל' ע"א) בתי' על דברי התו' ד"ה הכל מודים לתרץ דלמא רבינהו קרא וכ' שם בת"י ול"נ לתרץ וכו' וזהו פיר"י וזהו שכתבו כאן לפיר"י דלעיל וכו'. דחד ריבויא מוקי לחייבי לאוין ר"ל חייבי לאוין וחייבי עשה וכמ"ש התו' (דף כ"ט ע"ב) ד"ה וחד לאתויי אי כפי' רשב"א הוא בפנים בתו' (דף ל') ולכאורה לפי' רשב"א לא א"ש לשון קשיא חייבי כריתות דהול"ל קשיא חייבי מב"ד כמ"ש בת"י שם דמכאן משמע כפיר"י לזה כתבו כאן לפרש קשיא אחותו דהא ע"כ לא מוקי קרא לרבות חייבי כריתות דא"כ חמב"ד נמי וא"כ קשיא אחותו ולמה שהביא מהר"ם וכו' הוא ג"כ בת"י שם. חד לחייבי עשה וחד לחייבי כריתות דתרווייהו אין לוקין עליהם ואיצטרך לחייבי כריתות אע"ג דלית בהו הויה אבל חייבי לאוין דלוקין עליהם לית בהו קנס הניחא אי סבר לה כר' יוחנן מוקי מתניתין בלא התרו בו איצטריך תרי ריבויי וכו' ר"ל לאפוקי ממ"ש התו' (דף כ"ט ע"ב) ד"ה וחד לאתויי דחייבי לאוין ועשין מרבינן מחד קרא דתרוייהו אית בהו הויה אבל אי נימא דחייבי לאוין בעלמא אין משלמין וכאן רבינהו קרא א"כ לא דמי לחייבי עשה וצריך קרא בפ"ע והנך תרי קראי צריך חד לחייבי עשה שאין ראויה לקיימה וחד לחייבי כריתות דלית בהו הויה ותרוייהו משלמין בעלמא בשלמא לר' יוחנן דמוקי מתניתין בלא התרו בו ובעלמא נמי משלמין דמי לחייבי עשה ונפיק מחד קרא עם חייבי עשה אבל לר"ל דבעלמא אין משלמין אי נימא דרבינהו קרא דכאן משלם צריך לזה קר בפ"ע וכיון דליכא קרא בפ"ע מנ"ל לומר דכאן שאני מבעלמא ויש ט"ס וצ"ל אי ר' נחוניא קשיא אחותו וכו' אי ר' יצחק וכו'] וה"ה שהיו יכולין לומר כר' נחוניא קשיא אחותו דצריך תרי קראי לחייבי לאוין ועשין אי ס"ל כר"ל אלא דניחא להו לפרש קשיא אחותו אפילו אי ס"ל כר' יוחנן ודוקא כר' יצחק וכרבנן ניחא אי ס"ל כר' יוחנן. ועיין במהרש"א בגמרא שכ' דלר' יצחק אין חילוק בין חייבי מלקות לחמ"ב לענין תשלומין ונ"ל דכוונתו אע"ג דפשיטא דחובל בחברו בשבת פטור אע"ג דרבתה תורה חובל לתשלומין היינו משום דהתורה רבתה חובל לתשלומין ולא למלקות אבל לתשלומין ולא למיתה לא רבתה אבל היכי דלוקה אין חילוק בין מלקות למיתה וכיון דלר"ל לא התרו בו כהתרו גם בלא התרו אין חילוק בין חייבי מלקות לחמב"ד ועיין במהר"ם שיף ובביאור ובקרני ראם:

שם תוס' ד"ה מתניתין וכו'. עיין במהרש"א עד לא ס"ל כרבי וכו'. לכאורה אינו מובן מה זה ענין לקושייתו וגם למה כ' בתירוצו דרבי מיירי באינו מתכוין הלא די לתרץ דואזדו לטעמייהו דר"ל דלא מחלק בממון אחר בין התרו בו או לא ה"נ בממון דבההוא מלתא גופיה ונ"ל דכוונתו דמשמע ליה מדברי מהרש"ל דפלוגתייהו דר' יוחנן ור"ל היא כמחלוקת דרבי ורבנן וא"צ לגז"ש דתחת תחת אלא דר' יוחנן דמחייב בלא התרו בו היינו משום דס"ל כרבי ויליף מנפש תחת נפש וע"כ יש חילוק בין אותו ממון ממון אחר לכן הוכרח בתירוצו לומר דלא ילפינן מדרבי דהיינו מנפש תחת נפש אלא באין מתכוין ולא במתכוין ולא התרו בו ולכן ר"י ור"ל דלא ס"ל במתכוין והתרו בו לחלק בין אותו ממון לממון אחר ה"ה בלא התרו בו ומ"ש מהרש"ל שסברת התו' לקוחה מדברי רבי היינו דעכ"פ נשמע מרבי שיש סברא לחלק בין אותו ממון לממון אחר ה"ה דעולא ס"ל כן מגז"ש דתחת תחת גם במתכוין והתרו בו אבל ר"י ור"ל דס"ל דבהתרו בו פטור גם מאותו ממון גופיה לא מחלקו בין אותו ממון לממון אחר ולר"ל דלא מחלק בממון אחר בין התרו בו או לא ה"ה באותו ממון ולר"י דבממון אחר מפליג ה"ה באותו ממון כנ"ל בכוונתו ונתיישבה קו' בעל קרני ראם ע"ש:

שם ד"ה אי כר' נחוניא וכו' קשיא ממזרת ואחותו. ר"ל אי ס"ל כר"ל דחייבי מלקות פטורין אפילו לא התרו ותירצו דלר"ל ע"כ ס"ל או כר"מ או כר' יצחק וכיון דלא הוי ר' נחוניא כרבנן לא מוקמי כר' יצחק דתקשה גם ממזרת אלא כר"מ ולא תקשה ממזרת:

שם ד"ה אי כר' יצחק וכו'. כדפרישית לעיל (דף ל"ב ע"א) ד"ה דאין כצ"ל:

שם ד"ה מאן תנא וכו'. עיין במהרש"א עד אי ר"מ אי ר' יצחק לאו וכו' כצ"ל:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה