גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף יד:
ד"ה ממזר וד"ה אבל ממזר וכו'. מבואר מדבריהם דבממזר צווח נמי פליגי ופוסל רשב"א ולכאורה הי' נ"ל מלשון רש"י דלא פליגי אלא בשתיק ממזר או חלל ומ"ש ממזר צווח לרבותא הוא דאע"ג דאינו שותק אלא בחלל פוסל רשב"א ועיין פ"י בשם הר"ן והמעיין בר"ן יראה שהוא שיטת יש מפורשים ואפשר לומר שאין כן שיטת רש"י אכן בשטמ"ק בשם כמה מפורשים מבואר דבממזר צווח פוסל רשב"א וס"ל דכיון דמכירין ישראל ממזרים שביניהם והי' לו לשתוק גרע במה שצווח וע"ש מ"ש לשיטת רש"י ובטל דעתי מפני דעתם:
שם ד"ה מסתייה וכו'. עיין במהרש"א עד הא דלא צווח החלל כמו בממזר וכו' נ"ל דר"ל דלכאורה נפרש דכיון שיודע שהאמת עמהם ויפסלוהו על ידם הי' לו לצווח אלא משמע מדשתק דלא חש לדבריהם דיודע שיתברר ששקר הוא וע"ז אמרינן מסתייה וכו' והא דשתק לא משום דיודע שיתברר שהוא שקר אלא דאפילו שיודע שיפסלוהו לכהונה אין חש כיון שלא יפסלוהו מקהל לכן כ' מהרש"א דהאי טעמא לא שייך גבי ממזר:
שם רש"י ד"ה א"ל הכי וכו' מפרש טעמא ואזיל וכו' כצ"ל: