גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יומא · דף פז.
גמרא השתא צריכנא למיפק אדעתך. עיין בת"י גירסא אחרת והכל הולך אל מקום אחד ופי' גי' שלפנינו השתא צריך אנכי להוציא מדעתך תרעומת שיש בדעתך עלי ולפ"ז מ"ש אח"כ וניפוק ליה מדעתיה צ"ל מדעתי שלא יהיה בדעתי תרעומת עליו כנ"ל:
שם ת"י ד"ה קאזיל וכו' דשמא היה שם אבא וכו' כצ"ל: