אור ברסלב
גנזי יוסף יומא › דף עט:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

יומא · דף עט:

דף עט.

ד"ה הא כביצה וכו' ניחא ליה לשנויי בלא הכי כצ"ל:

שם ד"ה מיני תרגומא נמי פירי נינהו אבל העיקר וכו'. נ"ל דר"ל דאע"ג דדחי מיני תרגומא היינו פירות שלח תסייע לרבא אבל לפי האמת דקיי"ל פירי לא בעי כה ע"כ מיני תרגומא לאו פירי נינהו והגהות ד' לבוב אין נראה לענ"ד:

שם ד"ה מאי מיני תרגומא וכו' היינו נמי פירי. נ"ל דר"ל לדעת רש"י ורשב"ם דמיני תרגומא היינו פירי אבל לשיטת הת"י לעיל דוקא מיני תרגומא ולא פירי:

שם מיהו נראה לפרש וכו'. נ"ל דר"ל אפילו לדעת רש"י ור"ת דאם השלים סעודה שלישית במיני תרגומא ובפירות יצא מ"מ כשמפסיק ע"ש ועיו"ט כדי לקדש שצריך לאכול אח"כ שיהא הקידוש במקום סעודה לא סגי במיני תרגומא וס"ל דלא די בסעודה שאכל כבר או דמיירי כשגם מבעוד יום אכל רק מיני תרגומא וה"ה בשאר קידוש במקום סעודה ואפשר דס"ל דבעינן דוקא פת או אפשר דדוקא לדעת רש"י ורשב"ם דמיני תרגומא היינו פירות כ"כ אבל בחמשת המינים אפשר דמודו שיצא ועיין בזה בשיטת הפוסקים בא"ח סי' רע"ב ורע"ג ודו"ק:

שם ד"ה לימרי כביצה וכו' אפילו כביצה יותר מכותבת וכו' כצ"ל:

שם ד"ה ואי נמי וכו' שייכא נמי אשמעתא. ר"ל אי כותבת וביצה כהדדי נינהו ליתני במשנתינו כביצה:

שם דבכותבת איכא יתובי דעתא. אינו מובן לי דה"נ הוי מצי להשמיענו בכביצה ואפשר דכוונתם דכותבת גופא סעדי וזייני ואם בירך אחריהם ברכת המזון יצא כמ"ש בא"ח סי' ר"ח סי"ז ואגב אשמעינן גם זה אע"ג דלא מיירי כאן מזה:

שם וגם צריך למעך חללה. נ"ל דהתם א"א לומר דאשמעינן שצריך למעך חללה דהא לא תני התם כמוה וכגרעינתה וטעם הדבר דהתם פשיטא דמשערין ככותבת כמו שהוא שלם וממילא אין חילוק בין ממלא חללה או לא והא פשיטא שלא ימעך חללה מגוף הכותבת להקטינה אבל כאן אשמעינן דבעינן למלא חללה ממקום אחר ולא אמרינן דדי במה שיש בהכותבת בלא החלל ודו"ק:

שם תוס' ד"ה לומר לך וכו' דהא בכעדשה וכו'. ר"ל וש"מ שיש עוד שיעורים שלא נרמזו בההוא קרא:

שם ת"י ד"ה עד כמה וכו' ר"י אכל זית ובירך וכו' כצ"ל:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה