אור ברסלב
גנזי יוסף יומא › דף עא.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

יומא · דף עא.

דף ע:

ת"י ד"ה דלמא וכו' יפסיקם בשעיר לבד וכו' כצ"ל:

שם ד"ה אמר קרא וכו' כדי לשחוט שעיר הפנימי. נ"ל דצ"ל כדי להזות על מזבח הפנימי דקודם לזה לא כתיב יציאה בפסוק:

והנה רש"י בחומש כתב ואילו ואיל העם ומקצת המוספין בבגדי זהב והוצאת כף ומחתה בבגדי לבן ושירי המוספין ותמיד של בין הערבים וכו' בבגדי זהב ולכאורה זה אינו כחד מהנך תנאי דשמעתין דלר"א כל המוספין עם תמיד של בין הערבים כדאיתא בברייתא דלעיל ולר"ע עם תמיד של שחר היו קרבין לבד משעיר הנעשה בחוץ עם אילו ואיל העם אבל עם תמיד של בין הערבים כלל לא ולר"י ולראב"ש אליבא דר"ע מקצת עם תמיד של שחר ומקצת עם תמיד של בין הערבים אבל מקצת עם אילו ואיל העם ומקצת עם תמיד של בין הערבים לא שמענו ולא ראיתי לאחד ממפורשי רש"י שיעירו בזה ונ"ל דדעת רש"י כר"י או כראב"ש אליבא דר"ע ושניהם ס"ל דשעיר הנעשה בחוץ עם אילו ואיל העם נעשה כסתמא דברייתא וזהו מ"ש רש"י מקצת המוספין עם אילו ואיל העם היינו שעיר הנעשה בחוץ ושירי המוספין עם תמיד של בין הערבים היינו מותר הכבשים לכל מר כדאית ליה וקיצר ולא ביאר גם מקצת המוספין עם תמיד של שחר דהיינו פר העולה ומקצת כבשים שלא בא לפרש כל סדר עבודת היום אלא לפרש המקראות וכמו כן לא ביאר אימורי חטאת אימתי נעשים לטעם זה כנלענ"ד:

והנה בסדר אמיץ כח כתב תכף ועש אילו ואיל העם תרב חטאת ומוספין הקריב כחוק מבואר דס"ל דכל המוספין הקריב עם אילו ואיל העם דא"ל דכוונתו מקצת מוספין דא"כ הי' לו לבאר מותר המוספין מתי מקריב אותם והוא תמוה דהוי דלא כחד מהנך תנאי דשמעתין וצ"ע. ובסדר אתה כוננת הסדיר סדרו כר"ע וכדעת הרמב"ם דתמיד של בין הערבים קודם הוצאת כף ומחתה וכן דעת הרמב"ן בפירוש התורה ואחר הוצאת כף ומחתה נכנס להקטיר קטורת של בין הערבים ולהטיב את הנרות בלבד כמשמעות סתם ברייתא ועיין בתוס' ד"ה נכנס ובענין מנחות ונסכים של המוספין ותמיד של בין הערבים ראיתי נוסחאות שונות בסידורים והארכתי בזה בעזה"י במקום אחר וכאן אין להאריך:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה