גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יומא · דף נז:
תוס' ד"ה אלא וכו' ורואה אני וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד נראה דמה שנותן דם שעיר מתחלה למטה בהדי דם הפר לא הוצרכו לומר דרואה אני דם השעיר כאלו הוא מים דכיון שעדיין צריך להזות ממנו אע"פ שעדיין לא הגיע זמנו מ"מ אין איסור להזות ממנו גם עתה ולא דמי נמי לניתנין למעלה שנתערבו בניתנין למטה וכן לעיל כשנתערבו קודם מתנות של מעלה ס"ל דל"ד לניתנין למעלה שנתערבו בניתנין למטה ואע"פ שאח"כ נתן למעלה לשם פר כיון שבאמת גם מדם השעיר נתן אע"פ שצריך אח"כ ליתן פעם שנית למעלה לשם שעיר ל"ד לניתנין למעלה שנתערבו בניתנין למטה אלא כאן שנתערבו אחר מתנות פר למעלה משמע להו לכאורה דהוי דם פר ניתנין למטה ובדם הפר למעלה הוצרכו לומר דרואה אני כאלו הוא מים ודו"ק: (שם) רש"י ד"ה אבל האי וכו'. עיין במהרש"א ומשמע שמפרש דקאי על אבל האי דאי בעי למיתב וכו' ור"ל דהוי נראה ונדחה כיון דמעיקרא נתקבל בהנך ב' מזרקים ולענ"ד דברי רש"י קאי על למ"ד כוס עושה את חברו דחוי והיה גרסתו ה"מ היכי דלא יהיב מיניה אבל האי דיהיב מיניה לא ודו"ק: (שם) ת"י ד"ה אפילו תימא וכו' ולא מין במינו לא בטל וכו' כצ"ל: