אור ברסלב
גנזי יוסף יומא › דף נה:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

יומא · דף נה:

דף נה.

ד"ה ונברור ארבע וכו' שהתנו מתחלה כמו אם בא וכו' כצ"ל נ"ל ור"ל כמו הנך דמייתי עלה אם בא חכם למזרח ושני לוגין שאני עתיד להפריש והגהות ד' לבוב אינה מבוררת לי בכל דבור זה ונ"ל דלא אסקו אכתי אדעתייהו שיתנו שיתחלל המעות כמ"ש לעיל ע"א ד"ה מפני התערובות חובה בשם הר"ר אלחנן עד לבסוף שכתבו בשם ריב"א דכאן לא שייך חילול וע"ל בדבור שאח"ז ודו"ק:

שם אבל לא היה יכול ליתן כל המעות על הבהמה וכו'. נ"ל דמ"ש כל המעות ר"ל כל המעות שמגיע בעד בהמה זו וכוונתם שיברור מעות ויחללם על חטאת ואח"כ יברור ויחלל על עולה וכן על שלמים:

שם שילקחו כל הקינין באשראי וכו' שעתידין לחיות עד וכו' שבשופר לחוץ כנגד וכו' כצ"ל. ונ"ל שאין כוונתם שישארו כל הקינין בערבוביא דא"כ אכתי לא נדע איזהו הם קדושים שיקרבו ואיזהו נשארים חולין אלא ר"ל דבשעת הקרבה יחזור ויקח מאלו הקינין כ"כ כמו שנשארו חיים ויאמר מעות של החיים יהיו מחוללין על קינין האלו ויקריב אותם וכל כך קינין שיש מתים ישארו חולין והמעות ישארו בקדושתן ומה שצריך ליקח קינין גם להמתים וישארו חולין לפי שבשעת לקיחה עדיין היו חיים אלא דחיישינן שמא יתוודע לנו קודם הקרבה שמתו קצת מהם לכן לוקחין קינין לכולם שמא יהיו כולן חיים ולוקחין אותם באשראי שלא יקדשו עדיין ולא יצא המעות לחולין ובשעת הקרבה אם נתוודע שמתו קצתן אין מקדישין עבורם קינין ונשארו חולין והמעות קודש ואה"נ אם מתו קצתן קודם לקיחה א"צ ליקח עבורם קינין כלל ומעות שלהם נשארו קדושים. ומ"ש אלה שה בידינו הרי הן מחוללין ר"ל שאלה שהם בידינו שכבר הם חולין יהיו קדושים ומעות של המתים שהם קדושים יצאו לחולין ודו"ק:

שם ד"ה ונברור ונשקול וכו' ועוד ל"ל למימר וכו'. אינו מובן לענ"ד מאי שייך זה לכאן וגם סותר מ"ש בדבור שלפני זה דאין חילול מועיל למעות של המתים ונ"ל דאין כאן מקום דברים האלו ומקומם בדבור שלפני זה קודם עוד פי' ריב"א ומ"ש למה לי למימר ר"ל מה מועיל דלית ליה ברירה הא יכולים לתקן בלא ברירה וע"ז תירצו בשם ריב"א דכאן א"א בחילול ומ"מ מ"ש ויפלו לנדבה הוא לפי קושייתם כאן שיפלו לנדבה אבל לפי האמת הול"ל דנישדי בנהר ומ"ש שהם עתידים לחיות עד אחר הקרבה [כצ"ל] הלשון דחוק דהא בשעת הקרבה מיירי והול"ל שהם חיים עתה בשעת הקרבה ומ"ש וי"ל שלעולם וכו' הוא תירוץ לקושייתם דהכא ומ"ש ועוד דבלא"ה וכו' ר"ל שנעשו מפורשין קודם שמת אחד מהם כיון שאז הי' מועיל חילול וכוונתם כיון שדרך הכהן ליקח קן אחד מאותן המעות ויקנה שני בני יונה ויאמר מעות חטאת יהו מחוללין על זה ומעות עולה על זה בין כשהן צרורות ובין כשאינם צרורות ע"י חילול הוי כמפורשין והוא כמו פי' הר"ר אלחנן לעיל ע"א ד"ה מפני התערובות כנלענ"ד:

שם ד"ה ונשקול וכו' היינו חצי דינר צורי וכו' שהוא רובע דינר צורי וכו' בכסף שקלים וכו' כצ"ל. מדבריהם משמע שמפורשים מ"ש רש"י ארבע זוזי דמי חטאת הוא לאו דוקא אלא ר"ל דמי שני הפרדות ומ"ש והרובע הוא חצי דינר צורי היינו רבעתים שהם שני רבעים ומה שהקשו מפ"ב דכריתות היינו דשני הפרדות הם רק רובע דינר ומ"ש וא"ת א"כ וכו' משמע דלפירש"י ניחא להו שגם דמי עולה נישדי במיא כיון שהוא מעורב עם החטאת:

שם ד"ה ונשקול וכו' ואמרינן נמי גבי הפריש וכו' כצ"ל נ"ל: (שם) ד"ה מבין הכותים וכו' דגרי אריות הן במנחות וכו' כצ"ל:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה