גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יומא · דף מט:
גמרא אוחז את הבזך בראשי אצבעותיו וכו' הקשה הריטב"א יעלהו בידו הימנית וכ' לתרץ וז"ל וי"ל שהרי אינו יכול לחפון אלא בשתהא שפת הכף האחרונה בראש פס ידו כדי שיריק אותם לתוך חופניו ולא תוכל לעמוד שם אלא בשיעלה אותם בשיניו או בראשי אצבעותיו מעט מעט עד שתהא שפתיה סמוך לפס ידו ויחזירה על חופניו עכ"ל ודבריו צריכין ביאור ונ"ל דר"ל דודאי יכול לעלות בידו הימנית עד שיגיע ראש גוף הכף הסמוך לידו של כף על פס ידו אבל הוא צריך להעלותה עד שיגיע שפת אחרונה של הכף בראש פס ידו וזה אינו יכול לעשות בידו הימנית דכיון שהגיע ראש גוף הכף הסמוך לידו על פס ידו צריך להניח גם פס ידו הימנית תחת הכף כי אינו יכול להחזיק הכף בגודלו השמאלית לבד שלא ישפכו הקטורת מן הכף כיון שא"א לו להחזיק רק בצד אחד והוא צריך עדיין להעלותה עד שתהא שפת הכף האחרונה בראש פס ידו ואז אין ידו הימנית ריקנית שהרי מחזיקה תחת הכף שישפוך הקטורת על חפניו שהוא שתי ידיו לכן מוכרח להעלותה משם בגודלו או בשיניו ודו"ק:
שם תוס' ד"ה שאני התם וכו' ובמרובה אלמה תנן וכו' כצ"ל:
שם ת"י ד"ה ש"ה וכו' ר' יוחנן התם במכירה דטרפה וכו' כצ"ל: